"כל הערבה"
עלון אינטרנט מקוון

גליון מס' 10
28.9.2004
חג סוכות שמח!

.והנה אנחנו כבר חוגגים "עשור" - עשרה גיליונות.. זה כבר משהו.

בעקבות כמה הערות שקבלתי השתנה הגופן (פונט) בגיליון הנוכחי. האם זה עושה את הטקסט קל יותר לקריאה?

והפעם: כמה ראיונות ששווה לקרוא:

מיכל שבן - יוצאת פארן - עוסקת בתקשורת ולא שכחה את הערבה. אסתי סלע בדקה ומספרת לנו איפה היא היום במסגרת מדור חדש: "איפה הייתם ומה עשיתם".

מו"פ אזורי חצבה - מה שנקרא פעם מו"פ אקולוגי - בראיון היכרות בו תגלו איך אפשר להקים מיזם תיירותי מביוב, איפה יש ספריות של צמחים (ולאיזה צורך) ואיך מצליחים לסובב לאחור את מונה החשמל..

והצל"ש הפעם ניתן לאיריס סלוין מחצבה הבונה בובות מיוחדות ומדריכה אסירי עולם.

נשמח לקבל הצעות לראיונות: אפשר לכתוב לנו על אנשים מיוחדים/ מקומות מעניינים  שכדאי להציג או שתשמחו לשמוע עליהם.

החל מגיליון זה יחולק פרס מיוחד לשולח תמונה יוצאת דופן במיוחד (ע"פ החלטת המערכת). הפרס - דיסק הערבה בגרסה עדכנית (הדיסק כרגע בהפקה)  והפעם הוחלט ברוב קולות כי הפרס מגיע לצ'יצ'י ינאי עבור תמונתו "דיג במים עכורים". 

וכמעט שכחתי! בין כל השולחים חומר ל- 4  הגיליונות האחרונים של "כל הערבה" הוגרל פרס: DiskonKey 128 Mb מתנת עסקת הערבה בסלקום. כל משתתף הגדיל את סיכוייו לזכות  - ע"פ מספר הגיליונות בהם השתתף.
הפעם זכה בפרס אברהם קדם (קקטוס) מעין יהב. ברכות לזוכה - וזכרו - המשיכו להשתתף במגזינים  - גם לכם יש סיכוי לזכות בפעם הבאה!

גילה טל
"אינטרנט ערבה"

תמונת השבוע

צילם: עילם רז, כיתוב: יעלית רז

פינת החמשיר והשיר

חדשות בתמונות

מוסר חיים חבלין, מזכיר המשק בעין-יהב:
עבודות ההריסה ופינוי האורחן הישן הסתיימו והחלו עבודות הנחת היסודות למבנים החדשים: בניית מבנה מקדונלדס אמורה להסתיים בתוך שישה חודשים ומבנה מנטה בתוך שמונה חודשים. הקבלן הזוכה במכרז הוא זה שבנה את האודיטוריום במועצה.

אורחן הולך ונעלם....

צילומים עדכניים: אסתי, שבע כהן, גילה. תמונות ישנות -  מארכיון עין יהב.  עיבוד תמונה:  ג'ודית אברהם
יש לכם תמונות מוצלחות יותר של האורחן בימי הזוהר שלו? נשמח לקבל!

"אמא מקומית"

חגי תשרי

חג וחופש והשמחה גדולה. עד שנגמר החופש הגדול ונשמנו לרווחה בא תשרי על כל החגים, הימים והגשרים.

תמיד נדמה לי שיש איזשהו זיק של שמחה-לאיד בעיני הגננת שמודיעה לנו בפרצוף מופתע: יום שלישי עד שישי סגור, אתם לא יודעים? אבל פרסמנו בלוח מודעות! ואכן בלוח מודעות, בפינה הימנית העליונה, כתוב על נייר שצולם יותר מדי פעמים שבי"ד בתשרי ערה"ש / הושענא / ה' חומה"ס וכתוצאה משרד העבודה בחופש. מה זה אומר לנו?

היום חופש? ובערב חג? וחול המועד? ומתי מתחיל הגשר ומתי נגמר ומתי בעצם קיבלנו את הימים שעכשיו מגשרים עליהם?

ומיד מתחילים החישובים העצבניים: רק עכשיו חזרנו מהחופש הגדול, הבעל קוטף/ שותל/ זורע/ פורס ,השותף נסע להורים של אשתו, ההורים נסעו לנופש ברומניה, הביביסיטריות נסעו לפסטיבל השאנטי. חברים מהצבא + שלושה ילדים נזכרו שבדיוק הם נוסעים ליומיים לאילת, ומבקשים לבוא לקפוץ אלינו לפני זה, לשלושה ימים או קצת יותר, וכל הצימרים ביישוב מלאים מפה ועד חנוכה.

נחשו מי נשאר בבית, לקשט את הסוכה, לבשל ולקפל ולסדר ולשעשע ולהוריד את הכתמים של הרימון מהחולצות הלבנות?

חג שמח!

להתראות בגליון הבא...

אמא מקומית/ערבה
 

"אז והיום על ספסל הלימודים"

גילי צור - תלמידה מודרנית
צילמה: אסתי סלע/עין יהב

צל"ש

איריס סלוין מחצבה בונה בובות וגם מדריכה את האסירים בבית הכלא בבאר-שבע, שם היא פוגשת אנשים, שרובנו מכירים רק מהסרטים..
 

יוצרים בערבה

לאה סייג /עין יהב

תמונות מספרות

יש לכם משהו נחמד שצלמתם? שלחו אלינו!

רק בערבה...

יש מושגים שאין בשום מקום אחר בעולם.. רק בערבה.
מדי גליון נביא מושג - ותמונה.

מחכים לתוספות שלכם: איזה מושגים אתם מכירים - שהם "רק בערבה"?

"אבא במיון"

ע"פ הצעה של מעין גולן. צילום: אסתי סלע

"פליטת פה"

"פליטת פה" - פינה בעניני לשון: טעויות נפוצות, הצעות ומידע.
אתם מוזמנים לשאול ולהציע בעצמכם - נפרסם וגם נשתדל לענות. 

 חנה בלאו /עין יהב
 

עוד תמונות מספרות

"איפה הייתם ומה עשיתם"

מיכל שבן ממושב פארן. בוגרת בי"ס "שיטים" בערבה ,1990 - מחזור ט', מתגוררת היום בקבוץ גבים. נשואה לחגי קוצר אמא ליותם בן שנתיים ושלושה חודשים.
מועסקת כדוברת המועצה האזורית שער- הנגב הכוללת 10 קיבוצים, מושב אחד, "חוות שקמים" (של רוה"מ) וכמובן המכללה האקדמית 'ספיר'. המועצה עוטפת מכל הכיוונים את העיר שדרות וסופגת קסאמים מדי יום ביומו.
לפני כן עבדה מיכל ברדיו דרום במשך כשנתיים בשורה של תפקידים עיתונאיים, כתבת, עורכת ומגישה של תכניות אקטואליה. לאחר מכן עברה לחברת הכבלים "ערוצי זהב" וגם שם שימשה במגוון תפקידים: כתבת, סגנית עורך ומגישה מהדורות חדשות.
למיכל B.A בתקשורת.

בחרתי להתחיל את המדור "איפה הייתם ומה עשיתם" עם מיכל שבן מפארן בידיעה שהיא עדיין עורכת תוכניות ברדיו דרום בבאר-שבע , אותה רצתה בזמנו לתעד גם הטלוויזיה הקהילתית . מסתבר שהיא התעצמה מאז...

שוחחה עם מיכל - אסתי סלע מעין יהב.

בגיליון הבא נארח במדור זה את ניר אמבר מחצבה.

חשיפת יתר

במדור זה נביא מדי פעם צילומים של צלמים מהערבה. לא צריך להיות צלם מקצועי כדי להתארח 
במדור זה (אם כי אפשר..) מספיק להיות חובבי צילום עם אוסף תמונות מעניין. 
והפעם:  גלעד לבני

האמת מביטה בי /נתי בר-שלום

כשאני מסתכלת בתמונת המחזור שלי מכיתה ח', לפני חמישים שנה, אני רואה בקצה השמאלי של התמונה פנים חיוורות, שער דליל ועיניים עצובות מאד. הייתי ילדה שלא אהבה את עצמה ולא האמינה בעצמה, ילדה שחשה לא רצויה. לעומת זאת, במרכז התמונה יושבת המחנכת ומחייכת, וסביבה ארבעת התלמידים המופלאים - שתי בנות ושני בנים שאותם היא אהבה "הכי בעולם". כמה קינאנו בארבעת "המופלאים", וכמה כעסנו על המחנכת וחשבנו שלעולם לא נסלח לה. אבל עכשיו כשאנו כבר נחשבים לקשישים, כולנו למעלה מגיל שישים, העבר נשאר מאחור והכול נסלח כבר מזמן, ונותרה רק אהבה טהורה.
אחת לכמה שנים מתקיימת פגישת מחזור יחד עם חדווה המורה, המתקרבת לגבורות. כמה קשה להאמין שזה כבר למעלה מחמישים שנה שאנו שומרים על קשר! השנים שחלפו ניקו את כל השיפוטים ואת כל השטויות: "הימים חולפים שנה עוברת, אבל המנגינה לעולם נשארת. . ." כך גם האהבה נשארת - גם לאלה שהלכו כבר לעולמם.
 

תמונת המחזור המשוחזרת. נתי שלישית מימין בשורה האמצעית. מצד שמאל - תמונת המחזור המקורית
 

במפגש האחרון הצטלמנו יחדיו, וכשהגיעו התמונות ראיתי את עצמי מחייכת ומאירה - לא פחות ולא יותר מאשר במרכז התמונה, ליד חדווה המורה, בדיוק להפך מתמונת המחזור מאז. כשהייתי קטנה לא ידעתי שאני בוחרת את מקומי בחיים, כמו גם בתמונה. היום אני יודעת שכשלבי סגור ונעול גם הלבבות מסביבי ננעלים; וכשאני פותחת את לבי לרווחה, הלבבות מסביבי נפתחים. . . וזהו כל הסיפור.

הסיפור לקוח מתוך מקבץ הסיפורים של נתי בר-שלום: האמת מביטה בי. 
בגיליונות הבאים נתוודע לעוד סיפורים מרתקים מאותו מקור. 
רוצים להגיב לסיפורים של נתי? כתבו אליה לאימייל

עוד תמונות מספרות

אופרה בערבה

ב- 9.9.2004, באירוע שכלל את המדברחוב המסורתי, זכינו לראות ולשמוע אופרה בערבה. רבים מתושבי האזור הגיעו לפארק ספיר ונהנו מאריות ודואטים מתוך אופרות ידועות, אשר הושרו בפי סולני האופרה הישראלית בלווי סינפונט רעננה.

חנה בלאו מגישה לנו מילון מושגים מקוצר, שיבהיר לנו במה בעצם מדובר:

אופרה: דרמה מושרת וגם "מדוברת" בליווי תזמורת ובהצגה בימתית מלאה (תפאורה, תלבושות, תאורה), מחולקת למערכות ומשולבת קטעי מחול. המשתתפים שרים ומציגים.

ליברית (ליברטו באיטלקית): הטקסט של האופרה.

סופרן: הקול הגבוה של הנשים אלט: הקול הנמוך של הנשים. טנור: הקול הגבוה של הגברים. בס: הקול הנמוך של הגברים.
 

מימין לשמאל: סבטלנה סנדלר, אנה סקיבינסקי, אירה ברטמן - בהופעת האופרה בפארק ספיר
 

מבט כללי של הפארק בערב האירוע. מן הצד השני של האגם רואים את הבמה. (צילם: גלעד ליבני)

אגנים ירוקים וספריות של צמחים

ביקור היכרות במו"פ אזורי חצבה (היה מוכר בעבר כ-'מו"פ אקולוגי')
 

איך לא לבזבז את הביוב?
בינתיים יש לכל הגופים הללו (שלשתם ממש נושקים זה לזה מבחינה גיאוגרפית – כולם יחד שוכנים בכניסה לכביש הגישה לחצבה) לפחות נושא משותף אחד – והוא הביוב. מערכת הביוב הישנה סתומה ונוזלת, כתוצאה מכך נוצר אזור ירוק של קנים ועשביה.
אריק מבקש להחיות רעיון שכבר "עבר" במסדרונות המועצה והחברה לפיתוח והוא להפוך את האזור ל"אגן ירוק" בו יעשה טהור מי הביוב בעזרת צמחייה ופעילות ביולוגית אחרת, האתר יהפוך ממפגע סביבתי לאטרקציה חינוכית ותיירותית יחד עם נושא מעניין למחקר. בימים אלו מגיש אריק בשיתוף עם בי"ס שדה הצעת מחקר לקרן אמריקאית ישראלית לפרויקט הדגמה של "אגן ירוק" באזור זה. לקריאה נוספת בנושא

בתמונה משמאל לימין: פרופ' אמוץ זהבי, דר' אריק הייליג ויורי שודריה (עולה חדש וחוקר חדש במו"פ – מומחה לייעור - יעסוק בחקר תמותת עצי השיטים באזור)  - על רקע האזור המיועד להיות "אגן ירוק" ידידותי לסביבה.
 

כשהחשמל הולך ברוורס...
נושא מעניין לא פחות הוא נושא ה"אנרגיה הירוקה". נושא מפותח מאד בעולם ולא כל כך בארץ. מו"פ חצבה בתמיכה ועידוד המועצה יוזם הקמת פרויקט של מערכת פוטו-וולטאית שמחוברת לרשת החשמל של בית הספר.. המערכת תהיה חלק מתוכנית הלימודים של כיתות ט' שבהדרכתה של דפנה הררי ימונו לשומרי האנרגיה של בית הספר ויעזרו לקצץ בעלויות החשמל - תשלום חשמל של 18,500 ₪ בחודש אוגוסט לא הולך ברגל ....
צריכת החשמל של בית הספר תגיע בשלב ראשון מהמערכת הפוטו-וולטאית ורק אח"כ מחברת החשמל. כשבשבתות למשל, כאשר אין כמעט צריכת חשמל בבית הספר, המערכת תמשיך ליצר אנרגיה ושעון החשמל ילך ברוורס! בעזרת המערכת המתוכננת ניתן לחסוך כ-10% מתצרוכת החשמל, הבעיה היא בעלות המאד גבוהה של המערכת, (בשלב זה ניתן להחזיר את ההשקעה רק אחרי 15 שנה!).
אנחנו במגזין נמשיך לעקוב אחר התפתחות הפרויקט ונביא מדי פעם עדכונים.
 

במעבדה פגשתי את ד"ר ריבקי אופיר החוקרת ואת עדנה נווה – האסיסטנטית. שתיהן מחצבה.
את בסיס המחקר במעבדה מהווה "ספרית החומרים". בספריה הזאת אין ולו גם ספר אחד.. כולה מורכבת מצנצנות פלסטיק, המכילות דוגמאות מכל מגוון הצמחים באזור – מאילת ועד ים המלח (נאספו והוגדר ע"י מימי רון). הספרייה הזאת משמשת ליצירת מיצויי צמחים בהם מחפשים פעילות ביולוגית בתחומים הבאים:
1. מלחמה בסרטן – חומרים אנטי סרטניים
2. נגד מחלות צמחים (פטריות)
3. קוטלי עשבים
4. טיפול במחלות דגי נוי (בשת"פ עם שדה בוקר)
 

את החומרים שנמצאו מועילים בתחום החקלאות, מנסים בתחנת יאיר הסמוכה, אחרי שמתגברים על הבעיה של היישום של החומר: לא די לגלות שהחומר מועיל – צריך גם לברר איך להשתמש בו בצורה יעילה.
 

עדנה נווה במעבדה. מימין: צלחת פטרי עם פטרייה במרכז, ומיצויי צמחים בהיקף.
מיצוי בעל פעילות נגד לאותה פטרייה - יעכב את התפשטותה לכיוונו.
 

זמן הזיתים

כן; זה הזמן שעצי הזית כאן בדרום מוכנים למסיק. עצי הזית שלנו הם חלק מהנוף מסביב לביתנו ואיזה מתנה הם נותנים לנו כל שנה. כמות הפרי שכמה עצי זית נותנים מדהימה אותי כל פעם מחדש.

השנה היבולים בשיאם,שני עצי זית הניבו כל כך הרבה פרי שאין לנו מספיק כלים להכיל את כולם.

כיצד להכין זיתים למאכל
1. ראשית יש לוודא שהפרי מוכן:
א-בזנים הסוריים (ארוכים ושטוחים) הציצו למעלה, אם הפרי מתחיל להשחיר העץ מוכן לקטיף. שאר הזנים פשוט מועכים קלות את הפרי---נמעך? הפרי בשל
ב-עדיין לא בטוחים? המתינו עד שהעץ יתחיל להשיר את פירותיו  - זה סימן בטוח. (לא להתבלבל אם פרי שנשר כתוצאה ממחלה או מזיקים)
2. שיטת המסיק
אפשר לקטוף אחד אחד, או לפרוס רשת מעל הקרקע ולתת "מכות עדינות" כך שהפרי נופל לרשת, חשוב לתלות את הרשת כך שהפרי הנופל לא יקבל מכה מהקרקע.
הכי טוב לשכנע את הילדים,שכנים, או חברים לבוא ל"חגיגה"
3. הכנת הזיתים. ( לפי תורה שבע"פ של חיים חבר):
חורצים כל זית, וזית, וזית. בעזרת סכין.
את הזיתים משרים בדלי מים. וכל יום במשך 10 ימים מחליפים את המים. הרעיון הוא להוציא את המרירות מהפרי.
לוקחים צנצנת או כל כלי שאפשר לאטום. יש לנקות את הכלי ואם זה היה הכלי שאכסנתם בו בעבר מזון אחר יש לשטוף במים רותחים.
יש להכניס את הזיתים כ20-40- ס"מ להוסיף שום,עלי דפנה, פרוסות לימון חתוכות, פלפל שחור, וכל תבלין אחר שבא לכם (אורגנו,שמיר,וכן...) שוב להוסיף שכבה של זיתים ושוב להניח את השום, פרוסות לימון, פלפל שחור וכן...אפשר להוסיף יין אדום
כאשר הצנצנת כמעט מלאה מוסיפים כוס מלח ל 2- ק"ג זיתים כפית מלח לימון, כוס חומץ, שום,לימון, ופלפל שחור. 
ב2-3- ס"מ האחרונים שופכים שמן כך שיש אטימה טובה. סוגרים היטב את הצנצנת.
לאחר 48 שעות פותחים לשחרר גזים שהצטברו בצנצנת, סוגרים היטב.

ולאחר חודש או חודשיים יש זיתים בייתים מוכנים למאכל. בתאבון!
 

 מן המגירה

יערת הדבש/עידן
עיבוד תמונה: ג'ודית אברהם/חצבה
 

זה הטבע שלנו

מה זה: ירוק, קטן ומתעופף רק בערבה? שרקרק גמדי!
לאורך חוטי החשמל הם נראים כחרוזים ירוקים: מהיפות שבציפורי האזור.
לעומת מיני השרקרקים האחרים שניתן לראות אצלנו בעונות הנדידה (שרקרק מצוי ושרקרק ירוק), השרקרק הגמדי נשאר איתנו לאורך כל השנה: אינו נבהל מן החום, הוא יציב באזור ובארץ ישראל הוא חי לאורך הערבה בלבד. חוץ מאשר בישראל, הוא נפוץ בעולם לאורך הנילוס, חצי האי ערב, חופי המפרץ הפרסי, הודו וויאטנם.
זוהי ציפור קטנה (20-25 סמ' אורך), חיה בד"כ בזוגות אך ניצפת לעיתים גם בלהקות קטנות.
השרקרק הגמדי אינו בונה קן על עצים אלא מקנן באביב במחילות שחופר בגבעות חול ובגדות נחלים. במחילה, שאורכה יכול להגיע למטר וחצי ואף יותר (!) הנקבה מטילה חמש או שש ביצים.
השרקרק הגמדי ניזון מחרקים ומעדן אהוב עליו במיוחד הן הדבורים. יחד עם הנזק לכוורת הוא גם מועיל באוכלו צרעות שטורפות דבורים, וחגבים וחרקים אחרים שגורמים נזק לגידולים חקלאיים.
את שאריות הכיטין שלא התעכלו הוא פולט בצנפות, בדומה לדורסי הלילה.

מן העיתונות

עוד תמונות מספרות

רק בצחוק...

והפעם: בניית פסי רכבת. יש לכם זמן קצוב להביא את הרכבת מהתחנה לנקודת הסיום - כדי שלא תתרסק. 

להתראות במגזין הבא!

תגובות? הערות? בקשות - שלחו ישירות אלי
מה אהבתם, מה פחות.. היכן להוסיף ואיפה לגרוע..