תגובת דוברי מפעל "רתם אמפרט" לדברים שהועלו בכתבה.

1. סגירת הארובה כפי שפורסם ביום א' האחרון בעיתונות, מתקן קליית הפוספט בצין ייסגר עד סוף שנת 2005 במסגרת התוכנית האסטרטגית למקורות הזנת פוספט שאושרה לאחרונה ע"י מועצת המנהלים של החברה. מעולם לא נאמר ע"י החברה שהמתקן ייסגר בשנת 2001 . 2. האבק שנוצר מהארובות עם סגירת מתקן קליית הבזק, כאמור עד סוף שנת 2005, תיפסק לחלוטין פליטת האבק ממקור זה. 3. מי תהום בעין צין מעולם לא נמצא קשר הידרוגיאולוגי בין הפעילות התעשייתית במפעל צין לעין צין. יתרה מכך , מחקר מדעי שבוצע בידי חוקרים מהמכון הגיאולוגי ואוניברסיטת תל-אביב בחן את הנושא באמצעות רדיואיזוטופים וקבע, שהרכב המים האיזוטופי בעין צין שונה לחלוטין מהרכב המים בבריכות צין . מסקנות המחקר קבעו על סמך הממצאים האלו, שאין קשר בין המים בעין צין למי בריכות צין. (כנס החברה הגיאולוגית, 1988). ככל הידוע לנו משרד הבריאות גם בחן את איכות המים וקבע כי אין כל מניעה לרחוץ במעיינות. יצוין כאן שתכולת כלורידים במים אינה גורמת לצביעתם. 4. עניין שיקום המכרות עלתה הטענה כי לא ברור כיצד משקמים נוף בן אלפי שנים ע"י מילוי חול.ההנחה ביסוד השאלה היא שהכרייה היא אלמנט שלילי בנוף ולכן היא מיותרת. הנחה זו מוטעית מיסודה שכן הפקת הפוספט ועיבודו מהווה את הבסיס לתעשייה ממנה מתפרנסים אלפי בתי אב באזור הדרום מוכה האבטלה. גם ההתיישבות באזור הערבה גורמת למפגעים ולנזקים לסביבה כתוצאה מפעילות האדם (זיהום מי תהום, ייבוש צמחיה ועצי שיטה) האם בשל כך נשלול את פעילות האדם בערבה? חברת רותם השקיעה ומשקיעה משאבים רבים לצורך ביצוע שיקום נופי ואקולוגי לאחר וגם תוך כדי פעילות הכרייה. את תוצאות הפעילות הזו ניתן לראות באתרי הכרייה השונים ובאופן בולט וראוי לצין באזור המכתש הקטן, מקום בו נחנכה רק לפני שבועות אחדים דרך מטיילים שלאורכה תחנות הסבר ותצפית על הטבע והנוף המיוחדים באזור. רותם זכתה לשבחים רבים בגין פעילות זו מכלל הגורמים והרשויות האמונות על שמירת הטבע,הסביבה והנוף.

חשיבותו של שדה חצבה מערב לחברת רותם – תקציר מהדברים שהושמעו בפני הועדה לאיכות הסביבה בכנסת "רותם אמפרט נגב" כורה את הפוספטים בשטחי זיכיון שהעניקה לה מדינת ישראל בנגב. מפעליה של החברה תלויים לחלוטין באספקה רציפה של הפוספט - חומר הגלם הבסיסי הדרוש לתעשיית הזרחן. רותם אמפרט מפרנסת כ- 1200 עובדי חברה ועוד אלפי עובדים קבלניים, באופן ישיר ומספר גדול עוד יותר באופן עקיף. מרבית עובדיה הם תושבי הנגב, שמתגוררים בדימונה, ירוחם, ערד ובאר שבע ופרנסתם תלויה במידה רבה במפעלי החברה. שדה חצבה מערב, שובץ בתכנון ארוך הטווח של הכרייה, על בסיס תוכניות המתאר,זכיונות והרשאות הכרייה שהעניקה מדינת ישראל לחברת רותם וזאת לאחר שהושקעו בו משאבים רבים ושנים רבות של מחקר ופיתוח. לעתודות הפוספט בשדה חצבה מערב , תכונות ייחודיות וחיוניות, שלהן אין תחליף. חברת רותם רכשה ניסיון רב בשיקום שטחי כרייה בסביבה מדברית ומזעור הפגיעה הנופית. עבודות השיקום הנופי מתבצעות על פי תוכניות אדרכלי נוף תוך פיקוח וניהול של קרן ציבורית לשיקום מכרות. דליה עזר- מלימובקה נטע שונר עמירם פליישר יועצים לתקשורת וליחסי ציבור