"כל הערבה"
עלון אינטרנט מקוון

גליון מס' 16
31.03.2005

עונת הפריחה היא קצרה ביותר וכבר אוט-טו-טו  מאחורינו. כדי להיזכר ולשמר - הגיליון הנוכחי מוקדש לפריחה צמיחה והתחדשות. לשפע של צבעים באזור שלנו וגם ליד.  הפרחים שולבו ע"פ הצבעים ולתוספת וגיוון  - חרוזים של יעלית רז. תודה ליורם חמו על העזרה עם שמות הפרחים.

בגיליון הזה אנחנו מבקרים בערבה גם למטה וגם למעלה  - בכל מיני גבהים. תוכלו לקרוא (ובעיקר לראות) על אירוע "הערבה הפתוחה" שמתקיים כל שנה ומושך אליו אלפי טיסנאים ומתעניינים וגם על שדה התעופה וקו הטיסות הייחודי שלנו.

יש לנו גם לא מעט איכות סביבה: איך הופכים מפגע למשאב, איך מצחצחים את הנחלים לקראת פסח (ותשמרו עליהם נקיים..) , תזכורת קטנה מ"היום הירוק" שהיה השנה קצת סגרירי ואפור אבל מי שהגיע לא הצטער.

נפגשנו עם מרגלית מור - מנהלת חדשה בבית הספר היסודי - לראות מה השתנה השנה.

מכייפים וגם לומדים  - יום המדערבה -  אריק הייליג מספר לנו מה זה ומה עושים בו

מדור חדש בנושאי יהדות -  הצעה וביצוע של הרב שמואל שיש מהערבה הדרומית. כל מה שרציתם לדעת ולא היה לכם את מי לשאול - עכשיו יש!

והפעם התגנב גם משהו בנושא מחשבים - לקראת היום הבטוח העומד בפתח.

כל זה - ועוד.. אתם מוזמנים להתחיל לגלול..

עריכה:
גילה טל  - "אינטרנט ערבה"

עורכת משנה: אסתי סלע
 

תמונת השבוע

פינת החמשיר והשיר

חדשות בתמונות

מכינים את הערבה לפסח
 

מבצע לניקוי מעלה העקרבים מגרוטאות מתכת ומכוניות ישנות יצא לפועל בתאריך 8.3.2005 בהצלחה מרובה.

הוצאנו שני שילדי מכוניות, שלד של משאית וארגז אחורי של טנדר ממסלולי המטיילים ומהצלעות בסמוך למעלה עקרבים. החילוץ דרש מיומנות וזהירות מרובה. אחרי שעות ארוכות של עבודה מאומצת, קשירת הגרוטאות, הרמתם והבאתם לקבלן עמדנו במשימה - והתמונות מדברות.....
 

בזכות: יורם חמו - רשות הטבע והגנים , נהוראי ביטון - סיירת ירוקה, הראל זלצר - בי"ס שדה חצבה, אורי שפירא - משטרה ירוקה, אורית אביבי- עמותת 'סביבה בריאה בערבה' ו....... גדי הקבלן ששחק אותה בגדול !!!
ובמימון: רשות ניקוז ערבה, מועצה אזורית ערבה תיכונה והמשרד לאיכות הסביבה
 

היה מדהים. כולם מוזמנים ליהנות מנוף בראשית קסום ונקי וליצור איתנו קשר על מנת לתת יד בימי המבצע הבאים!!

ירוק

כַּאֲשֶׁר הַיָּרֹק מוֹפִיעַ זֶה סִימָן לְתִקְוָה מֻבְהָק

וְקוֹל קוֹרֵא מוֹדִיעַ - עֲתִיד הַמִּדְבָּר אֵינוֹ סְרָק.

אמא מקומית

אמא מקומית רוצה לישון...

זה התחיל כשדהרתי בסערה לחדר האמבטיה ושם נעמדתי, לא זוכרת מה בעצם רציתי לקחת. אחר כך מצאתי עצמי משוטטת בין מדפי הצרכנייה, לא מצליחה להיזכר מה המוצר למענו טרחתי ויצאתי מהבית כי רק הוא חסר לי בהכנות לקראת ארוחת הערב. בפעם אחרת נסעתי לבדיקה עם ילדי הקטן ונזכרתי בכניסה לבאר שבע שלא הבאתי את צילומי הרנטגן עבורם נסענו במיוחד לדימונה בשבוע הקודם.

בקיצור, הזיכרון לא משהו.

החברה הראשונה שהתקשרה בשעה שבהיתי באוויר וניסיתי להיזכר מה מטריד אותי, ענתה לשאלה המתבקשת " מה קורה לי?" בתשובה מהמוכן: "אחרי חמש שנים ללא שינה, הזיכרון נמחק".

באמת, כשאני חושבת על זה, חמש שנים ללא שינה מתחילות להשפיע עליי. בשנים הראשונות היו האכלות ליליות, גזים וכו'. אחר כך היו קצת סיוטים, גמילות, אח חדש וכו' וכו' והנה כמעט הגענו למנוחה ולנחלה. כלומר, לא הגענו לא לזה ולא לזה, כי הנחלה שלנו הולאמה ע"י הדור הצעיר, ולא באה מנוחה ליגע.

במילים אחרות, הם ישנים במיטה שלנו. לא מתוך איזו חשיבה קוסמית אלטרנטיבית, בכלל לא, רק מתוך זה שאנחנו לא יודעים איך להוציא אותם משם. חברות ושכנות ומומחים כבר נתנו לנו את כל העצות. ניסינו מדבקות והפתעות, הסברים וצעקות, ניסינו מיטה חדשה וניסינו לאיים שנחזיר את המיטה החדשה לבאר שבע. הם נרדמים אצלנו ואנחנו מעבירים אליהם ואבא הולך לישון על מצעי בת הים הקטנה ואמא נרדמת על מיטת המעבר , ובאמצע הלילה נשמע תיפוף כפות רגליים קטנות והופ, שתי דמויות ננסיות מסתערות על המיטה שלנו. וכמה שמחזירים אותם, הם חוזרים לבסיס האם.

ומילא, היו נותנים לישון על חצי מיטה. לא ולא, הם מתהפכים בשנתם, מתעוררים במחאה אם מישהו דוחף אותם ומעירים את האח שעדיין ישן כדי שיזדהה עם מאבקם. הם ישנים בצורה אנכית, מושכים וממוללים את שיערה של אמא ובועטים בצלעותיו של אבא. הם רבים ביניהם מי יישן ליד החלון, או על הכרית האדומה או בצד של מגירות, וכל הלילה המיטה סוערת ורוגשת, בעוד אני ואבא מנסים לשמור על קווי יסוד (הקטנים לא ישנים בלי מישהו גדול שחוצץ בינם לבין נפילה), פוקחים עיניים מעולפות ומתחננים לישון…

אפילו הציעו לנו לקנות מיטה יותר גדולה, או פשוט לוותר על המיטה ולאכלס את רצפת החדר במזרונים שיוכלו להכיל בנוחות את כל המשפחה. אבל לזה אני לא מסכימה. זה כמו להודיע מראש שאני מוותרת על זכותי לישון עם מבוגר אחד בלבד במיטתי הנקייה ממוצצים, גרביים קטנים וחמישה ספרים מסדרת פינוקי. כל עוד לא החלפתי מיטה, יש עדיין סיכוי שיום אחד נצליח לשכנע אותם לתת לנו לישון.
 

אמא מקומית / ערבה

מדווחים מהשטח

משוטטים בהרי אילת

חוג המשוטטים של הערבה הוקם כדי להכיר מקרוב תוך כדי הליכה ברגל את הסביבה הקרובה והרחוקה.
 

ב-15.2 התקיים טיול במסגרת החוג. רבקה אופנבך השתתפה וצילמה, חנוך וייזר, אשר הדריך את הטיול, הסכים לספר לנו בכמה מילים מה רואים בתמונות, באמת כמה מילים - וזכות הדיבור בעיקר לתמונות.

בתמונות תופעות של בליה באבן חול הנקראות בשם "טאפוני"(חלונות באיטלקית).
הגיוון בצבעים באבן החול ותופעות הבלייה יוצרות את הנוף הפיסולי הזה.

כחול

הַכָּחֹל מֵצִיץ בְּמִעוּט וְנִרְאֶה כְּמוֹ סִימָן שָׁלוּחַ

שֶׁל דֶּגֶל יוֹם עַצְמָאוּת, גֵּאֶה מִתְנוֹפֵף בָּרוּחַ.

צילומים: רוני אוסטריכר, ג'ודית אברהם, אפרים עובד

4000 רגל מעל הערבה

טיסה מהערבה יוצאת וחוזרת לטרמינל במנחת עין יהב. אין דיוטי-פרי, אבל אפשר להכין קפה ולעיין בעלונים. אשר אלימלך הוא המנחית הקבוע, וגם מוכר הכרטיסים.
 

עמי פורת בעל חברת "אלרום" הוא "טייס הבית" שלנו. מזה 14 שנה הוא עושה את הקו הזה, כמעט מדי יום פעמיים הלוך וחזור – כ-50 דקות לכל כיוון ומצמצם עבורנו את המרחק למרכז הארץ (או "הצפון" בשבילנו) .
במטוס הקטן (טייס + 9) אין דיילת, אבל החברה נעימה, יש גם קופסה עם סוכריות ועיתונים טריים.
 

מאז ועד היום חלו תמורות ושינויים בתדירות הטיסות. הקו מאד מסובסד ועמי מבקש להדגיש במיוחד את תרומת המועצה והחברה לפיתוח לנושא. אנשים "מקטרים" לפעמים על המחיר ולא יודעים שהעלות האמיתית היא פי 2 ויותר. למעשה, מכל הקווים הדומים – לערד, יטבתה, רמת הגולן – שרד רק הקו שלנו וזאת בזכות התמיכה של המועצה.
בשנים האחרונות הייתה מגמה של הורדת תדירות הטיסות בקו הערבה כתוצאה מצמצום התקציב וכתוצאה מידית מכך - פחות כסף להשקיע בסבסוד הטיסות.
 

מטוס קטן מלא מפה לפה..
 

לאלרום כיום שני מטוסים קלים. החברה עסקה בעבר גם בטיסות נופש לקפריסין וטיסות צ'רטר בארץ ואפילו אמבולנס מוטס מקפריסין לארץ, היום בעיקר בטיסות לערבה וטיסות כיול של מכשירים בכל הארץ .

עמי טוען שאנשי הערבה הם בעלי יחוד משלהם, שהתפתח אולי בשל הבידוד. הם מזכירים לו איכרים שורשיים באנגליה. הערבה היא כאילו מדינה בפני עצמה, "נראית לי קשורה יותר לירדן מאשר לישראל..." יש לו קשרים ענפים כאן, החקלאים מביאים לו לפעמים תוצרת חקלאית, מזמינים אותו לאירועים והוא מתארח ברבים מבתי הערבה.
הוא חוזר ומדגיש את ה"ביתיות" וחוסר הפורמאליות של הקו. וכמה כיף שמודים אחרי טיסה ואומרים מילה טובה. עם ולמרות האווירה הביתית וה"סחבקית" , עמי מציין שקיימת הקפדה ללא פשרות על לוח הזמנים – אין יוצאים מן הכלל – חשוב מאד כדי ליצור מערכת אמינה ומסודרת לאורך זמן.

עמי פורת: "כשחוצים את סיבוב סדום מגיעים למדינה אחרת"
 

אנשים לפעמים מביאים דברים מוזרים למטוס, לעמי זכורים בעיקר בעלי החיים: פעם מישהו הביא הרבה מאד שקיות עם דגים "חשבתי לעצמי: מה קורה אם הן נקרעות והמטוס הופך לאקווריום.."פעם מישהו בקש להביא גור כלבים. בסוף התברר שה'גור' היה כלב זאב בן 8 חודשים שהסתובב במטוס והיה קשה להפריד בינו לבין הנוסעים. במקרה אחר זה היה קוף שהסתובב במטוס....גם זו הייתה טיסה לא קלה. "לאחר זמן מה מישהו אמר לי 'מחר אני מביא תוף'. אני, שהטראומה של הקוף הייתה עוד טרייה אצלי שמעתי 'קוף', והוא לא הבין למה אני דורש שהוא ישים את התוף בכלוב.."
במקרה אחר, מספר עמי, אני רואה פתאום חתול מולי, על החלון הקדמי.. שפשפתי את העיניים והוא לא נעלם. מסתבר שמישהו הביא גור חתולים בכיס וכשהוא נרדם החתלתול יצא מהכיס למסע הכרות במטוס.
 

מתל-אביב - הטיסות יוצאות משדה התעופה "שדה דב"
 

כיון שהטיסה היא הדרך הקצרה והנוחה ביותר להגיע לערבה מגיעים בדרך זו הרבה אנשים חשובים. בבוקר הראיון למשל, הגיע שגריר ויאטנם. במקרים אחרים הגיעו גם שרים ומפורסמים אחרים.
 

זו הדרך בה מגיעים האורחים החשובים: שגריר ויאטנם מגיע לערבה
 

בחישוב המשקל, לוקחים בחשבון כ-75 ק"ג לאדם + מטען. לא כל כך נורא אם זה קצת יותר, אבל אנשים גדולים במיוחד מהווים קצת בעיה וגם להם קצת צפוף.. משקל המטוס משמעותי במיוחד בקיץ, כאשר האוויר דליל יותר. כדי להישאר בצד הבטוח עמי לא ממלא דלק עד הסוף. בכל מקרה – הוא מסביר, כל אמצעי הבטיחות שאני נוקט מכוונים למקרה חרום ולא למקרים רגילים.
והיו כאלו? מעט מאד. המטוסים מתוחזקים בקפדנות רבה, ללא כל ויתורים, על אף המחיר. עמי לא מוותר על הכיסויים התקניים חסיני אש שעולים 100$ למושב ולא על כל אמצעי בטיחות אחר. הוא משתמש רק במטוסים דו מנועיים – שלעמיתו של דבר יכולים לטוס גם עם מנוע אחד בשעת הצורך. היה פעם מקרה שהטיס כיבה מנוע כי חשד בדליפת שמן, ונחת בדרך (אין בעיה – יש שדה תעופה כל 10 דקות בדרך).

ביטולי טיסות נדירים ביותר ורק במקרים בהם באמת אין ברירה. אין ברירה – מסביר עמי – מבחינת הנוסעים לא המטוס, המטוס יכול לעמוד גם בדרך בעיתית, אבל חשוב לא פחות לחשוב על נוחות הנוסעים: "גם כשאני צריך להתעכב במקום – אני מעדיף לנסוע הלוך וחזור ולא לעשות סיבובים במקום שמאד לא נעימים לנוסעים" בקיץ יש יותר כיסי אויר שנובעים ממערבולות של אויר חם וקר, בעיקר בגבהים הנמוכים ובעיקר באמצע היום, כשמתפתחת רוח מזרחית.
 

הטיסה בקו הערבה היא חוויה בפני עצמה, נמוכה, מתחת לעננים, לפעמים בתוכם, בתוך הנוף המדהים. בגובה כזה קל להבחין בבתים, במכוניות, באוניות שבים.. נופי הערבה הצחיחים מתחלפים במהירות לנופים ירוקים, חופים, ערים וכפרים. למה אתה לא משתמש במיקרופון לתאר לאנשים את הנוף? "דווקא ניסיתי" עונה עמי "חדלתי מזה אחרי שהתלוננו שאני מפריע לישון ולקרוא עיתון.., מי שהתמזל מזלו לשבת ליד עמי, יכול להרגיש כטייס לכל דבר, לשים אוזניות ולשמוע הסברים מאלפים על המכשור בתא הטייס, לשמוע את פקחי הטיסה ולהבין קצת מן המתרחש במקום בו לרובנו לא כל כך יוצא לבלות.

לאחר כ-50 דקות של טיסה שגרתית אנחנו נוחתים נחיתה רכה במנחת עין יהב ("ידעת שהמנחת הוא מתחת לפני הים?" , לא, לא ידעתי) . "עוד טיסה שהביסה את הסטטיסטיקה" מכריז עמי, כאשר הוא מטפס על הכנף בדרכו לפתוח את הדלת לנוסעים. שגריר ויאטנם ופמלייתו כבר מחכים ואיתם כמה נוסעים נוספים. "איך הייתה הטיסה?" – שואלים כתמיד בדרכם אל המטוס. "מצוינת!" אנחנו עונים והחיוך מעיד שאמנם כך. טיסה נעימה גם לכם!
 

עמי פורת על הכנף בדרכו לפתוח את דלת המטוס לנוסעים

תמונות מספרות

יש לכם משהו נחמד שצלמתם? שלחו אלינו!

רק בערבה...

יש מושגים שאין בשום מקום אחר בעולם.. רק בערבה.
מדי גליון נביא מושג - ותמונה.

מחכים לתוספות שלכם: איזה מושגים אתם מכירים - שהם "רק בערבה"?

"שוקולדים"

עיבוד תמונה: ערן לובינגר / עין יהב

"פליטת פה"

"פליטת פה" - פינה בענייני לשון: טעויות נפוצות, הצעות ומידע.
אתם מוזמנים לשאול ולהציע בעצמכם - נפרסם וגם נשתדל לענות. 
 

 
חנה בלאו /עין יהב

ורוד

בְּמִדְבָּר כָּל-כָּךְ גַּבְרִי כְּשֶׁהַוָּרֹד מוֹפִיעַ

הַמַּרְאֶה כֹּה צִיּוּרִי, שֶׁגַּם עָלָיו מַשְׁפִּיעַ.

מיכה רז בחצבה מגדל רקפות , עדן אברהם מחצבה - יפה לא פחות!

נכון שרובנו כאן חילונים אבל בהחלט יש מקום לקצת מידע בנושא יהדות. לכן כאשר כתב לי הרב שמואל שיש מהערבה הדרומית שהוא מוכן להשתתף במגזין, בקשתי ממנו לספר לנו קודם כל על עצמו ובהמשך לענות על שאלות אשר -כך נדמה לי - יעניינו את כולם, חילוניים ודתיים כאחד.
אתם מוזמנים לשלוח שאלות מתאימות למערכת.

נעים להכיר: הרב שמואל ראובן שיש.
נשוי לפנינה, אב לארבעה: שלושה בנים ובת וסב לשישה.
נולדתי בארגנטינה ב-1944 ועלינו ארצה ב-1969.
מורה בארגנטינה ובישראל, גם מנהל בתי ספר, מייסד בית הספר תל"י (תגבור לימודי יהדות) בהוד השרון. לימודי היסטוריה כללית וישראלית, מחשבת ישראל באוניברסיטת ירושלים.
מוסמך לרבנות ע"י המכון ללימודי היהדות (שכטר) במחזור הראשון של רבנים מסורתיים (קונסרבטיבים) בישראל.
היום רב בית הכנסת "תגל ערבה" באילת (בבית הספר "אלון" לשעבר) מרצה ומלמד לציבור הרחב, במכללה, בצה"ל ובתי ספר. חבר הנהלת "המכון ללימודי היהדות" של הסוכנות היהודית וממשלת ישראל (מוסד המכין לגיור מקובל על שלושת הזרמים ביהדות, לפי המלצות " ועדת נאמן").

בצילום: בית הקברות בשדה ורבורג צילם: רני סלע

לבן

בְּכִתְמֵי לָבָן זָעִים, עֵת רוּחַ בָּם תַּהֲלֹם

מֻבְטָח - יָמִים בָּאִים, נוֹשְׂאִים בִּרְכַּת שָׁלוֹם.

עוד תמונות מספרות

להפוך מפגע למשאב

בעין יהב 12 אתרים בהם מרוכזת פסולת אורגנית. עד היום הפסולת נאספה ומדי פעם נשרפה, משגוברת המודעות למחזור ואיכות הסביבה מתחילים לחשוב על דרכים חלופיות.

אחת הבעיות היא, שלמרות השילוט הברור בכניסה לאתרים מצאנו הרבה מאד פסולת לא אורגנית מכל מיני סוגים: מכלי פלסטיק, רשתות פלסטיק, חוטי ברזל וצינורות ברזל, צינורות השקיה, ניירות מסוגים שונים, קרטונים וכמובן ניילונים. אפילו ראינו מכלים של חומרי הדברה. כל אלו גורמים להרבה מאד עבודה נוספת מעבר לנזק נוסף שנגרם מכך.

חשוב לדעת! החוק אוסר השלכת חומרים שאינם אורגנים באתר של פסולת אורגנית ואוסר שרפתם.
 

פסולת לא אורגנית שהושלכה באתר הפסולת האורגנית , מהווה מפגע ומפריעה לתהליך הגריסה

 יוני וניב, אותם פגשנו באתר, הגיעו מקטורה שבערבה הדרומית עם משאית, עליה מכונת הגריסה ושופל.
לאחר ניקוי המכונה, הוחל בתהליך העיבוד, הכולל איסוף כל החומר "הטוב" (שלא מעורב בפסולת אחרת) לערמה ואז "הלעטת" המכונה בחומר האורגני וקבלה של חומר גרוס מן הצד השני. מתוך ערמת חומר גלמי ענקית נשארת ערמה קטנה של חומר גרוס, מוכן לקומפוסט.
 

קיימים שני סוגים של מכונות גריסה, הנפוצה יותר מבצעת את הגריסה בעזרת פטישים והתוצאה היא פסולת גסה יותר. אסף ורוני מגרופית שבדקו את הנושא העדיפו לרכוש מכונה גרמנית המבצעת את הגריסה בעזרת סכינים, שתתאים גם לגריסה של כפות תמרים. גם כך, לשם קבלת תוצאה טובה מכפות תמרים יש צורך בגריסה כפולה.
בארץ שתי מכונות כאלו, האחת בצפון והשנייה, כאמור בקיבוץ גרופית.
חומר ירוק הוא בעייתי בגריסה - נפחו רב יותר והעבודה עליו רבה יותר. האידיאלי הוא חומר יבש.

ברזלים ואבנים עלולים לשבור את הסכינים וגורמים לעיכוב רב בעבודה, כפי שכבר ראינו. גם ככה העבודה על המכונה היא רבה ביותר. בגלל האבק הרב שבאזור יש להקפיד על פעולת הניקוי אשר גוזלת זמן רב. בבוקר המדובר, פעולות התחזוקה והתיקון ארכו כשעתיים לפני תחילת העבודה.

מדובר כרגע בפיילוט ניסיוני לשינוי הטיפול באתרי הפסולת האורגנית המופעל בימים אלו ע"י הועדה החקלאית ביחד עם עין-יהב, חצבה ויזם פרטי.
הכוונה בעתיד להיכנס לרוטינת עבודה בשיטה הזאת. המודל אמור להביא פתרון- ל - 90% מהפסולת שחקלאי האזור משליכים. השיטה תואמת את דרישות החוק והתקנים בהם אנחנו עובדים וכמובן מקובלת ע"י המשרד לאיכות הסביבה.

ככל שהאתרים יהיו אחידים יותר ויכילו באמת חומר אורגני בלבד, כך סיכויי ההצלחה של הפרויקט טובים יותר ואחוזי ההצלחה יהיו גדולים יותר.

פעולת העיבוד שראינו מצמצמת נפח באתרים כך שיש פחות צורך בפתיחת אתרי פסולת נוספים, בד בבד פותרת את בעיית השרפה שאינה חוקית ומשחררת חומרים רעילים. הגזם הגרוס משמש כחומר גלם לקומפוסט.

השמים הם (לא) הגבול...

כמו בשנתיים האחרונות התקיים גם השנה אירוע "הערבה הפתוחה"  שמשך קהל רב.

באירוע המרכזי שהתקיים בשבת 26.2 צפו כ-6500 איש. הטריבונות היו מלאות מפה לפה.
גם המפגן הלילי ערב קודם זכה להצלחה רבה ולקהל צופים גדול מקרב תושבי הערבה והאורחים.

השנה היה לנו את הכבוד לארח 7 מטיסים מגרמניה שהטיסו טיסני סילון ייחודיים שהם מייצרים בעצמם.
שניים מהם מייצרים את טיסן ה"לביא" אשר, בדומה למטוס "האוריגינלי" מיוחד בתכונותיו האווירודינמיות
וביכולתו לבצע תמרונים שהטיסנים האחרים רק יכולים לחלום עליהם.

התברכנו גם בקבוצה של מטיסים צעירים שבלי להרגיש עוקפים ביכולתם את המטיסים המבוגרים וחלקם אף זכה כבר השנה במקומות מכובדים בתחרויות בינלאומיות.

האירוע צולם ע"י צוות ערוץ הספורט וכבר שודר מספר פעמים בערוץ 55 ב-YES . צופים בסרט ציינו שהוא ערוך בצורה מושכת וקצבית ומעניין גם את מי שלא קשור לתחום.
הטלוויזיה הקהילתית גם היא תעדה את המופע והוא יוצג במגזין הקרוב.

בשנה הבאה אנחנו מתכננים לנסות ולשנות את מתכונת ההופעות ולייצר אפילו יותר אטרקציות לקהל וכבר הביעו את נכונותם להגיע לאירוע חבורה של מטיסים מיוחדים מאירופה עם טיסנים שלא נראו עוד בארץ.

השמיים הם כנראה לא הגבול.......
 

בכוח הרוח /נתי בר-שלום

אחת החוויות הנפשיות הקשות שעברתי בעת מחלתי, הייתה הורדת שערות ראשי. מאחר שהנשירה הלכה והתגברה מיום ליום, רציתי לקצר את התהליך המכאיב ולהוריד את שערותיי לפני שאכנס לאשפוז השני. טקס זה היה בעיניי בחזקת השפלה, כי בדרך זו הושפלו הנשים לאורך ההיסטוריה. כל פעם שרצו להשפיל את האישה גילחו את שער ראשה. לא רק הנאצים עשו זאת, אלא גם אחרי המלחמה גזרו את שערות ראשן של נשים שהתיידדו עם הנאצים באמצע הרחוב לעיניי קהל מריע ומתפרע. מחשבות אלה ליוו אותי בטקס שלי. נכון שיכולתי לבנות לעצמי סינריו אחר, אבל זה מה שעלה מהמעמקים והשתלט על הרגשתי.

היינו בטקס ארבע נשים, ענת חברתי, דבורה גיסתי, מוכרת הפאות שהייתה גם הספרית ואני. גידי היה מחוץ לעיר וזה ממש התאים לי, כי לא רציתי שהוא ישתתף בטקס המשפיל הזה. נירית בת אחי היקרה העמידה לרשותי כל סכום שיידרש לקניית פאה, ועל כך אלפי תודות, כי בלי פאה לא הייתי מעיזה לעבור את החוויה הקשה הזאת. כשכולן התאספו בביתי, פתחה מוכרת הפאות מזוודה קטנה והתחילה לשלוף את הפאות אחת אחת. הייתי נסערת מאד, כך שלמעשה לא הייתי מסוגלת לבחור. למרות שכול הפאות היו משיער טבעי, בעיניי הם היו מאוסות. באיזה שהוא מקום קיננה בי מחשבה שלא חשוב באיזה פאה אבחר, כי ממילא לא אשתמש בה, אבל יחד עם זאת הפאה שמשה לי רשת ביטחון. מחיר הפאות נע בין 1800 ₪ ל-5000 ₪ ואני בחרתי את הזולה יותר מסיבה זו. אחרי שבחרתי את הפאה בדחילו ורחמו, נגשנו לחלק הקשה יותר. ישבתי על הכיסא ללא ראי כמובן, וכצאן לטבח מסרתי את ראשי לידי הספרית. קווצות קווצות נפלו השערות לרצפה, דהויות ונוקשות כקש, וזה היה ממש עצוב ומדכא. גם ליתר הנשים שהשתתפו בטקס היה קשה, גם הן עברו כאב נפשי עמוק ותהומי.
 

רוצים להגיב לסיפורים של נתי? כתבו אליה לאימייל

סגול

בַּמִּדְבָּר, כְּשֶׁמּוֹפִיעַ סָגֹל - מַרְהִיב הוּא כְּעַם הַסְּגֻלָּה

שׁוֹטֵחַ עַצְמוֹ עַל הַחוֹל, פּוֹרֵשׂ כּוֹתַרְתּוֹ בִּתְפִלָּה .

עושים מדע בערבה

ב- 14 למרץ 1884 נולד אלברט אינשטיין. אבי תורת היחסות שזכה בפרס נובל בזכות עבודה בה הראה שהאור מורכב מחלקיקים שהם "קוונטות" של אנרגיה ובכך פרץ את הדרך להבנה ויישום של האפקט הפוטואלקטרי – אפקט שמשמש אותנו היום במערכת ייצור חשמל מהשמש, אשר הותקנה גם אצלנו בבית הספר התיכון.

דר' אריק הילינג עם תלמידי בית הספר המשתתפים בסדנאות "גע במדע" ביום המדערבה

לאלברט אינשטיין שעבד כרשם פטנטים וניגן בכינור בשעות הפנאי הוצע להיות הנשיא הראשון של מדינת ישראל אך הוא סירב: "אני נרגש מההצעה אך איני מתאים לתפקיד". הוא האיש שנותן תקווה למיליוני הורים מתוסכלים מחוסר ההצלחה של ילדיהם בלימודים בגלל שהוא עצמו היה תלמיד חלש מאד שנזרק מבית הספר. יום הולדתו הוכרז כיום המדע הלאומי וגם כאן בערבה ציינו יום זה במספר אירועים:
 

בתמיכת משרד המדע והמועצה האזורית הבאנו תערוכה נודדת של מוזיאון המדע בנושא אופטיקה ומראות הוצבה בבית הספר היסודי כשמספר תלמידי כיתות ט' ו- י' עברו הכשרה כ"נאמני התערוכה" ובעצם הפכו למדריכי מדע למשך שבוע. כל כיתות בית הספר נגעו בידיים, סובבו את המראות והזיזו עצמים שונים תוך ביצוע מדע במיטבו – מדע חי, נושם, מהנה ושווה לכל נפש. המסר שהעברנו ביחד עם צוות בית הספר, לו אנו חייבים תודה ועידוד הוא -  שלמדע יש פנים נוספים מעבר לנוסחאות, משוואות וקושי.
 

 אמוץ קנה פרסום עולמי בזכות התובנות אותן הוא משייך בין היתר לשעות הארוכות בהן בילה בשמורת שיזף במעקב אחרי הזנבנים והתחקות אחרי אורחות חייהם: כיצד יתכן שפרטים שונים מאכילים צאצאים לא להם שעתידים גם להתחרות בהם בבוא היום? למה הטווס סוחב אחריו זנב ענק ועצום שלו היה נשמע לחוקי האבולוציה של דרווין בלבד, מזמן היה נפטר ממנו? לאמוץ ולעקרון ההכבדה הפתרונות. למי שמעוניין, ניתן לבצע חיפוש באינטרנט תחת המילים handicap principle (עקרון ההכבדה) ולקבל אומדן להשפעה העולמית של תובנה זו.
 

ביום המדע עצמו, הגיע צוות מיומן ממוזיאון המדע בירושלים והעביר סדרה של סדנאות "גע במדע" לתלמידי כיתות א' עד ט'. האירוע עבר בסדר מופתי בזכות התארגנות מוקדמת של שני בתי הספר והילדים זכו לשבחים רבים מצוות מוזיאון המדע שמקבל הרבה תודה מאיתנו. בין יתר הנושאים שהועברו היו: בלונים ואוויר, מדע ובילוש, מסע בעקבות נורות החשמל והאור והקשר בין אור וצבע.
 

את אירועי יום המדערבה סיכמנו בחידון מדע אזורי ראשון בערבה. אירוע אליו הגיעו כ- 25 תלמידים מכיתות ד' עד ט' מספר הורים וראש המועצה. מחזור ט' יוצג על ידי שחר לינצברג. כל השאר נסעו לעודד את נבחרת הנערים בכדורסל במשחק ליגה חשוב ומכריע. בשנה הבאה יתמקד החידון בהיבט של מדע וספורט ומובטחני שהקהל יהיה רב יותר. (ליתר בטחון נתאם את האירוע עם פעילויות הספורט השונות).
 

חידון המדע: שלב השאלה הזהה
 

חידון המדע: אוהד הררי, הזוכה בקבוצת ד' עד ו'.
 

הזוכים בחידונים קבלו כרטיסי כניסה למוזיאון המדע (תודה להנהלת המוזיאון), פוסטרים צבעוניים, את הספר של אמוץ זהבי "טווסים, אלטרואיזים ועקרון ההכבדה" (תודה לאמוץ) ותווי קנית ספרים בסך של 70
ו- 100 ₪ שנתקבלו כתרומות.
ברצוני להודות לזוהר ניר ודפנה הררי על עזרתם ותרומתם להצלחת הערבה וגם לדר' יורי שודרייה, החוקר עולה חדש שותפי למו"פ האזורי.
 

חידון המדע: הילדים נהנים מאפקטים של אור וצל בהפסקה, בן-גוריון ברקע מתמוגג מרוב נחת
 ואתם מוזמנים לענות על השאלה הזהה: מדוע הכפית בכוס מים נראית שבורה?

צהוב

עם מרגלית ב"שיטים"

שיחה עם מרגלית מור - מנהלת בית הספר היסודי

קודם כל אני מוכרחה לציין שמרגלית מור היא מנהלת מאד עסוקה.. התכוונתי להיפגש איתה לשיחה כמנהלת חדשה - אבל עד שהצלחתי להגיע אליה - אתם רואים - השנה כבר עוד מעט נגמרת. אולי רק לטובה כי בינתיים כבר הסתיימו ימי החסד...
 

בקשתי לדעת מה חדש בבית ספר השנה
"היה צורך בשינוי האקלים המיטבי של בית הספר- בניית אמון בין מנהלת בית הספר לצוות המורים, יצירת אוירה פתוחה ודלת פתוחה. 'נאה דורש ונאה מקיים'. בניית מערכת תומכת לילדים ומתן מוגנות לתלמידי בית הספר. בניית האמון הינה בכמה מישורים ואחד המישורים הינו הקהילה - תוך הגדרת הגבולות, צרכים ומטרות של שני הצדדים".

הדבר המדהים ביותר שמרגלית מציינת בהערכה רבה, הוא מעורבות ההורים . רבים מן ההורים מגיעים לכל הפעילויות ומוכנים לעזור ולתת כתף גם בשוטף וגם במבצעים מיוחדים "לא - לא מדובר בבודדים אלא בהרבה מאד הורים שמגיעים, מתעניינים ומשתתפים." ועד ההורים שותף פעיל וחשוב בכל ההחלטות. את ההחלטה הסופית מרגלית מקבלת, אך לא לפני שנועצת עם הועד. ביום הפתוח למשל, היו אלו חברי הועד שסברו שאין טעם בהשתתפות מאורגנת של כיתות היסודי ומרגלית לאחר שיקול דעת ובדיקת הנתונים - קבלה את דעתם.
 

"ככה יעשה לאיש"  - פורים בספיר. מרגלית מובילה את תהלוכת פורים על הסוס
 

השינוי במדיניות, מתבטא גם בפרטים הטכניים הקטנים. בהנחת יסוד, שיש להשאיר את הדברים פתוחים הוצא ציוד שהוחזק בארונות נעולים לחלוקה על פי צורך ועניין וניתנה גישה חופשית לחומרים.
מרגלית מציינת בסיפוק כי אכן - אין בכלל בעיה של ונדליזם. אף כיסא לא נשבר מתחילת השנה! הציוד נשמר והמדיניות של להשאיר את הדברים פתוחים מוכיחה את עצמה ואכן, בדיוק באותו יום התקיימה למטה ברחבה תערוכת המראות של מוזיאון המדע. המכשירים הונחו על שולחנות, לילדים יש גישה חופשית והכול שלם..
 

"אין בכלל ונדליזם" -  ילדים בתערוכת המראות שברחבת בית הספר.
 

מבחינת גודל הכיתות גם כן הייתה בעיה: אין לכך כל כך הסבר אבל מתברר שבערבה וברמת הגולן יש מספר רב יותר מהרגיל של תלמידים בעלי לקויות למידה. כיתה בת 39 תלמידים היא גדולה מדי. מרגלית החליטה שהיא לא מוותרת - נלקח תקציב מכאן ומשם והכיתות הגדולות חולקו.
 

מרגלית עם אלי שקותאי בבוסתן: "ילדים לא הורסים את מה שבונים בעצמם"
 

אחד הפרויקטים היפים שקרם עור וגידים השנה הוא פרויקט בוסתן שיטים.
ירדתי עם מרגלית לבוסתן, לראות את המקום. בבוסתן פגשנו את אלי שקותאי – שתורם מזמנו ומרצו למען תלמידי בית הספר, ועושה רבות לקידום הפרויקט. מרגלית ואלי הגו את הרעיון והחלו בביצוע, אך הרעיון היפה הזה לא יכול היה לצאת לפועל ללא העזרה של ההורים והשותפות והתמיכה - לכל אורך הדרך - של המועצה ושל לילך - מדגישים אלי ומרגלית.
מבחינה כספית, הקמת הפרויקט התאפשרה בעזרת תרומות בסך 100,000 ש"ח שהתקבלו מחברת "זרעים גדרה" וחברת "אדום" - חברת יצוא מקומית שמצהירה שלפחות 10% מהרווחים שלה הולכים לחינוך בערבה (אלי הוא אחד השותפים בחברה).
 

במה בעצם מדובר? בשטח שהיה מוזנח , מגודל עשבים ושימש בעיקר כמזבלה. נערך ניקיון יסודי, נבנו כלובים, תוקנה הגדר, נשתלו שתילים של ירקות ופרחים והוקמה בריכת דגי נוי. הושגה תמיכה של הגן הבוטני מירושלים, אשר שולחים מדריכה פעם בשבוע. המועצה אפשרה פעילות זאת ע"י השתתפות במימון המדריכה והמקום אמנם ממשיך וצומח ממש מדי יום ביומו.
 

מהי המטרה? אני שואלת את אלי. "קודם כל כיף!" הוא עונה נחרצות. "שילדים ישבו בהפסקה ליד הבריכה לאכול את הסנדביץ', ויקשיבו לפכפוך המים" וכמובן - שילמדו ויכירו את כל מחזור הגידול של הירקות והצמחים". לא יעלה על הדעת - שבמקום כזה לא ילמדו בכלל חקלאות!" "אני מאמין" מוסיף אלי "שעשייה כיפית ומאושרת תעזור להם בהמשך בהחלטות החשובות של החיים - בעזרת הביטחון העצמי והמודעות שירכשו תוך כדי עשייה".
 

והילדים? מאוחר יותר באותו שבוע הגעתי ביום בו הייתה פעילות של הורים וילדים, אי אפשר היה שלא להבחין בהתלהבות. "ילדים לא הורסים את מה שבונים בעצמם" פוסק אלי.
ויש עוד הרבה מה לעשות: "פה יעמוד שובך גדול מאד עם יוני דואר. הילדים ייקחו אותן לטיולים וישלחו איתן דואר הביתה..באירועים נוכל להפריח יונים.." אלי מפנטז תוך כדי סיור במקום.

עדיין קיים שטח מוזנח בהמשך הדרך. גם לגביו יש תוכניות ואנחנו מבטיחים לשוב ולבדוק.

"הדבר המדהים ביותר הוא מעורבות ההורים" הורים עובדים בבוסתן יחד עם הילדים
 

הבוסתן הינו הצעד הראשון לקראת יצירת סביבה לימודית תומכת, חשוב מאוד לקיים זאת בעתיד וליצור הלימה בין התוכניות, הצוותים הפועלים תוך ראיית טובת הילד ורווחתו.
 

תודה למרגלית על שהקדישה לנו מזמנה היקר ונקווה לראות את המקום ממשיך ומתפתח.

כתיבה: גילה טל, מרגלית מור. צילום: גילה טל. צילום פורים: רועי פטריק /צופר

 מן המגירה

יערת הדבש/עידן
צילום: פריחה בשיזף: רבקה אופנבך/ ספיר
עיבוד תמונה: ג'ודית אברהם/חצבה

חום

הַחוּם שֶׁמַּטְבִּיעַ חוֹתָם, בִּזְהַב חוֹלוֹת בְּרֵאשִׁית

מַמָּשׁ כְּחָרִישׁ מְתֻלָּם בְּלֵב אֲדָמָה טַרְשִׁית.

תמונות מן היום הירוק

ילדים נהנו ממתקני טיפוס ואומגה וכולם נהנו מאד מהופעת קרקס Y - אמני קרקס במגוון קטעי אקרובאטיקה
 

חבלים לקטנים, אומגה לגדולים, קיר טיפוס להרפתקנים

סער אוסטרייכר - ביה"ס שדה חצבה: "קומפוסט - דרך להפוך פסולת אורגנית לדשן איכותי"

כל האינטרנט הזה...

מנתונים שהתפרסמו בסוף 2004 מתברר כי יש בארץ כ-3.2 מליון גולשים, כאשר 88% מהם מחוברים בחיבור מהיר לאינטרנט. לא נעשו בדיקות בערבה לאחרונה, אבל כבר מסקר שנערך לפני כמה שנים נראה שבערבה אחוז המחוברים גבוה אף יותר.
 

בני נוער ומבוגרים משתמשים במחשב ובאינטרנט מדי יום ללימודים, עסקים ובידור. בנושא זה התהפכו קצת היוצרות: ההורים שהיו בעלי הידע, המבינים והעוזרים , ברוב המקרים כשמגיעים למחשב ולאינטרנט הופכים להיות חסרי אונים ותלויים בילדים. בקורסים רבים שאני מעבירה למתחילים במשך השנים אני שומעת שוב ושוב את המשפטים: "אני לא נוגע/ת במחשב מחשש שאקלקל משהו.. כשאני צריכ/ה משהו אני פונה לילד" ואפילו: "הבן שלי שם לי את האיקונים על המסך ואמר לי: 'רק בזה תגעי'.."
 

מצד שני, בני הנוער יושבים ספונים בחדרם עם המחשב במשך שעות ארוכות וההורים שאננים ובטוחים: הילדים נמצאים בבית, בסביבה בטוחה..עוסקים בעיסוק בעל אופי לימודי.. הם לא מעלים בדעתם שדרך האינטרנט הם יכולים להינזק (עלבונות, פגישה במתחזים, חשיפה לחומר בעל אופי פוגע) ומצד שני – גם הילדים יכולים לגרום נזק לאחרים מבלי שיהיו מודעים לחומרת הדבר. (פריצות למחשב, השתלת וירוסים..)
 

לפעמים מודעות של ההורים יכולה לקרב אותם לילדים, תאפשר להם לזהות אותות הזהרה ואולי למנוע חלק מהנזקים.
אבל לא רק ילדים. גם מבוגרים אשר פעילים באינטרנט נתקלים יותר ויותר בתופעות שאינם יודעים איך להתמודד איתן: האם ההצעה לניקוי המחשב שקפצה על המסך היא מועילה או מזיקה? האם האתר שמנסה לשכנע אותי לקנות את מוצריו הוא בטוח לקניה? האם הבחור הנחמד ששוחחתי איתו בצ'ט הוא אמנם מי שמציג את עצמו? למה מגיעים לי כל כך הרבה תשובות בדואר, למכתבים שלא אני כתבתי? המחשב מתנהג מוזר, נעשה איטי מאד, האם זה אומר שיש להחליף מחשב?? איך יודעים? איך מתמודדים עם כל זה?  נתחיל לגלות את התשובות ב-4.4...
 

כשמדברים על "אינטרנט בטוח" מתכוונים לשלל הנושאים הבאים:

אבטחת מידע: הגנה על המחשב מפני וירוסים, סוסים טרויאנים, פריצות, תוכנות ריגול וספאם. קניה בטוחה ברשת.
התמכרות לרשת: בעיה שגוררת בעיות אישיות פסיכולוגיות וגופניות, חברתיות ולימודיות.
זהויות סמויות: התמודדות ומניעת מפגשים עם מתחזים ורמאים (גם רמאויות דואר ואתרים "מתחזים").
התמודדות עם חשיפה לאתרים בעיתיים: (בעיה גם למחשב וגם לגולש) סקס, אלימות, סמים. מידע בעייתי שמגיע דרך אתרים או דרך צ'טים: איך להשיג סמים, איך להתאבד, איך להפוך לאנורקטיים..
הטרדות באמצעות הרשת: חרם קבוצתי, הפצת תמונות ושקרים באמצעות פורומים, צ'טים, דוא"ל.
 

היום הלאומי לאינטרנט בטוח הוא יוזמה משותפת של הרבה מאד גופים השותפים ליום הזה: מיקרוסופט, משרד החינוך, אגף התקשוב בצה"ל, החברה למתנסים, איגוד האינטרנט ועוד ועוד. במסגרתו ייערכו בכל הארץ סדנאות ללא תשלום לילדים ולמבוגרים. גם אצלנו יערכו סדנאות כאלו.
דפי הרשמה חולקו לכולם בתיבת הדואר (הסדנה ללא תשלום אך כרוכה בהרשמה).
 

מומלץ לכולם להגיע לסדנה למבוגרים – היא לא תהפוך אתכם למומחים, אך זהו השלב הראשון בדרך למודעות לבעיות ופתרון שלהם.
 

אדום

בְּצֶבַע אָדֹם יֵשׁ תְּחוּשָׁה שֶׁל הוֹד וְעָצְמַת מוֹרֶשֶׁת

אוֹתָהּ זַעֲקַת לְחִישָׁה שֶׁעוֹלָה מִבִּפְנִים וְכוֹבֶשֶׁת.

עוד תמונות מספרות

רק בצחוק...

והפעם פעילות לילדים - גם ואולי בעיקר - לקטנים שבהם:   פעולות בבועות  

הילדים ייהנו לפגוש דמויות המוכרות להם מן הטלוויזיה ולהשתעשע בפעילויות הקשורות לצבע, צורה וקול.

פולניה

להתראות במגזין הבא!

תגובות? הערות? בקשות - שלחו ישירות אלי  או כתבו בפורום
מה אהבתם, מה פחות.. היכן להוסיף ואיפה לגרוע..