"אינטרנט ערבה"
מגזין אינטרנט מקוון
גליון מס' 3
17.6.2004


הפעם הגיליון קצת קצר, כדי להספיק לעמוד בזמנים. חלק מהתכנים לא הגיעו - ויכנסו בשבוע הבא.
(חבר'ה - תתחילו להתעורר..שלחו חומר -  הזמן עובר!)
אני מקווה שההשתתפות תהיה ערה יותר, בינתיים אין די במה שמגיע להספיק לשבועון לאורך זמן
אם לא תהיה יותר השתתפות בתכנים - השבועון יהפוך לדו שבועון. אולי עדיף כך?  אשמח
לקבל תגובות!

אתם מוזמנים להמשיך ולשלוח. רצוי דברים קצרים ומקוריים. מתכונים מיוחדים, פניני לשון 
וכן יתקבלו בברכה גם צילומים - רצוי מהאזור . יש לכם רעיון למדור? כתבו!


תמונת השבוע

צילום ודיבוב: יעלית רז


לכל הלומדים, מתכוננים ובימים אלו גם נבחנים בבחינות הבגרות -
שיהיה בהצלחה!

פינת החמשיר והשיר

בַּצִּיּוּן אֵין עִנְיָן שֶׁל שְׁרִירוּת
רַק מִשְׁמַעַת וּקְצָת מְסִירוּת
אִם הִשְׁקַעְתָּ בַּזְּמַן 
גַּם אִם לֹא יְאֻמַּן
תַּעֲבוֹר אֶת מִבְחַן הַבַּגְרוּת.

יעלית רז /עין יהב


חדשות בתמונות

אז מה? באמת הולך להיות לנו בנק?

 

"אמא מקומית"

נוסעים לבאר שבע

חופש, הא? – מחייכים אליי כשאני מודיעה שביום רביעי בעוד שבוע 
לא אהיה בעבודה. 

אהה. חופש. 

יום שלישי אחרי הצהריים: מתחילה ההתארגנות לקראת הנסיעה, משל 
אנחנו מתכננים טראק בנפאל. ילד אחד בא אתנו. הילדה והתינוק נשארים 
בבית, וסבתא הנאמנה תאסוף אותם מהגן. מציידים את סבתא בצעצועים, 
במוצץ החביב עליו, במוצץ הרזרבי שלה ובמוצץ שהיה שייך פעם לרעותי 
מהגן (באותה הזדמנות – סליחה, רעותי) ואומץ על ידי ילדתי כשותף סמוי. 
סבתא מקבלת גם בגדים להחלפה, בגד ים, כותנת לילה עם פרפרים ושק טיטולים. 

הלאה. לילד הנוסע צריך לארגן קצת אוכל לדרך, שתיה ממותקת לרגעי הקריזה 
ושני בקבוקי מים. חטיפים, שלושה ארבעה ספרים, שני דובונים, משאית , 
דפי ציור וצבעים משני סוגים. שמיכה קלה אם יהיה קר מהמזגן, בגדים 
להחלפה, טיטולים שיספיקו לכל צרה שלא תבוא ופרס-הפתעה למקרה שנצטרך.

בוקר יום רביעי : הילד נארז ואחרי מאבק קצר יחסית נקשר בכסא. 
הבעל נזכר פתאום שצריך למלא דלק, לבדוק שמן ,לשטוף את השמשה מאבק 
המדבר ולתכנת משהו דחוף על מחשב ההשקיה, ואנו כלואים בשמש עוד 
עשרים וחמש דקות עד שהוא מרוצה מהתוצאות. יוצאים לדרך. שבע עשרה 
משאיות חוסמות לנו את הדרך, ושתי מכוניות עוקפות אותנו בפראות על קו לבן 
בסיבובי סדום. 

עד דימונה שמענו כבר את דיג דיג דוג, פים פם פה וקיש קיש קוש. הילד צורח. 
בבאר שבע מתחלקים לצוותים לפי משימות. רצים מקופת חולים לביטוח לאומי. 
נוסעים לעיר ונכנסים לבנק. עוברים בקניון לבדוק אם יש מבצע שמציע משהו 
שמזמן רצינו לקנות. עוצרים לאכול. קופצים דרך הביג. השכנה מצלצלת ומסבירה 
שלבת בכתה ג' יש מחר פרזנטציה מאוד חשובה בנושא רקפות הבר והיא חייבת 
נייר מיוחד למחשב שאפשר לקנות ברח' סמילנסקי שמונה, ליד המאפייה. קופצים 
לשם. מתחילים לצאת מבאר שבע ונזכרים ששכחנו להוציא את התמונות של 
התאילנדים, ואין מצב שנגיע הביתה בלעדיהם כי מחר תפרוץ שביתה כללית. 
מסתובבים, אוספים שמונה מעטפות, נכנסים לעימות קצר אך אלים עם שני 
אוטובוסים של אגד שמתעלמים מקיומנו ועולים על הכביש המהיר הביתה. 
עוצרים עוד רגע בחוצות להב ויוצאים אחרי שעה ושלושים ושבע דקות, עם עשרים 
ואחת שקיות ופחות תשע מאות שמונים וארבעה ש"ח בחשבון. 

מגיעים הביתה עייפים, מזיעים, רעבים, עצבניים וצריכים פיפי. הילדה קופצת 
עלינו, מלאת אנרגיה ושמחת חיים, וסבתא, מעולפת לגמרי, מעבירה אלינו את 
תינוקי , אומרת שהיא נורא עייפה, והולכת לנוח בבית שלה. אנחנו רצים הלוך 
ושוב לאוטו. הבית מתמלא שקיות, ארגזים, ניירות, שלושה ילדים שמורטים זה 
לזה את השיער ותאילנדים שמחפשים את התמונות שלהם. 

מזל שמחר הולכים לעבודה ואפשר לנוח קצת.

להתראות בשבוע הבא…

אמא מקומית/ערבה

משוט בעולם

היקום שסביבנו
חשבתם פעם אולי איך חש האדם הקדמון עת ערב כשיצא ממערתו כשבידו שוק של חיה
שזה עתה הוריד מהאש, חבריו יושבים במערה ומספרים מחוויות היום, ומסתכל מסביב
בעולם הפרוש לפניו? הרים את ראשו והביט למעלה מלא הוד ויראה. בניגוד לנו לא למד
אותו בחור על חוקי הכבידה, מסלולי הכוכבים בשמים, שבעצם אנו סובבים את השמש
ולא להיפך וכו' וכו' דברים שאנו מקבלים כמובנים מאליהם.
וודאי שאלתם את עצמכם פעם כשהסתכלתם בשמיים זרועי כוכבים – מה גודל היקום?
האם הוא גדל או קטן, איך הכול התחיל ואיך ומתי כל זה יסתיים?
כבר עכשיו אני יכול להרגיע אתכם – כמעט בוודאות אני יכול להבטיח לכם זה לא יקרה
בזמן הקרוב [וכשמדברים על החלל זמן זה דבר ארוך מאוד].
החלל כידוע מכיל הרבה מאוד עצמים – הרוב המוחץ עצמים טבעיים וחלקם הקטן מאוד
מעשה ידי האדם. חלליות למיניהם למחקר, לתקשורת ולביון לרוב.
אז אם כך בואו קודם כל נסתכל קצת בתמונות המדהימות שטלסקופים למיניהם שולחים
לנו מהחלל. ישנם מספר טלסקופים בחלל העובדים על תדרים ותחומים שונים כך שאפשר
לעבד מידע ממקורות שונים ולקבל תמונות מורכבות ביותר של אזורים שלמים בחלל –
המוכר והחביב הוא כמובן ה"אבל" המפורסם
[דרוש שהדפדפן שלכם יתמוך ב-ג'אווה – ברוב המקרים זו לא בעיה.]
ישנם שם כמה קטגוריות – מערכת השמש, כוכבים, גלקסיות [בעברית זה צברי כוכבים],
ענני חלל – שם נוצרים עצמים חדשים, תמונות אקזוטיות ואחרון חביב הטלסקופ עצמו.

יתרה מזו, האם לדעתכם אזורים בשמים שלא רואים בהם כוכבים באמת ריקים???
כדי להוכיח לכם שלא כיוונו את האבל למשך 10 ימים לאזור אחד כדי שיאסוף משם את כל האור
שבוקע משם – תמונות ככלות הכול הם רק אור. פתחו את הקישור  לחצו על הכיתוב:
LAUNCH in a window which will take up the entire screen   - כדי לראות סרטון מדהים - אל תשכחו לפתוח את הרמקולים.

ועכשיו- קצת חומר למחשבה - לאחר שראינו בזעיר אנפין מה יש בשמיים נחזור לשאלה
הראשונית שלנו – מה גודל היקום? בנושא זה מתנהל וויכוח נוקב כבר עשרות שנים עם
דעות לכאן ולכאן. במיוחד ממתמקד הדיון בשאלה מה יקרה כשיגיע לגודל מסוים והאם המצב הוא
של גדילה מתמדת או יגיע לגודל מסוים ואח"כ יתחיל לקטון – משמעות הדבר שאם, באיזה שהוא
שלב יתחיל לקטון, היקום יקרוס וסוף הסיפור. שוב אל דאגה, גם אם זה מה שיקרה ואפילו
התהליך יתחיל מחר ייקח הרבה הרבה מאוד מיליוני שנים עד שזה יהווה קטסטרופה עבורנו
בני האדם.
כאשר סבינו למדו בבית ספר חשבו שגודל היקום הוא "רק" לערך 5000 שנות אור
[ שנת אור זה המרחק שקרן אור עוברת במשך שנה – בערך 9,500,000,000,000 ק"מ].
היום אנו רק מתחילים להבין עד כמה הוא גדול.
אין וכנראה גם לא תהיה תשובה מוחצת לשאלה הזו – אך לדידי זה רק מחזק את העובדה
שהעולם סביבנו מדהים הוא.

כמובן שאפשר להמשיך לדון בנושא עוד הרבה הרבה.
יש לכם שאלות או אתם מתעניינים דווקא בתחום ספציפי בנושא – שאלו ואשתדל להשיב.


ויקטור פיירסטון/חצבה


תמונות מספרות

עילם רז (עין יהב ) - מפליא בלהטוטיו

יש לכם משהו נחמד שצלמתם? שלחו אלינו!

רק בערבה...

יש מושגים שאין בשום מקום אחר בעולם.. רק בערבה.
מדי גליון נביא מושג - ותמונה.

מחכים לתוספות שלכם: איזה מושגים אתם מכירים - שהם "רק בערבה"?

"דרך השלום"
בתמונה: "מצפור השלום" בדרך השלום, בין חצבה לעידן

אספה ורשמה: אסתי סלע/ עין יהב

הטיפ השבועי למחשב

כמה מילים על מאפיינים
(לכל מערכות ההפעלה - רמת מתחילים)
בגליון מס' 2 בשבוע שעבר הזכרתי את שולחן העבודה וכמה אפשרויות לעשות אותו
יותר יעיל לשימוש.
השבוע אני רוצה לומר כמה מילים על מאפיינים חשובים שניתן לבדוק ואחרים שניתן
לשנות בקלות.
מאפיינים בחלונות יש בלי סוף, וחלק מהדברים שונים ממערכת הפעלה אחת לשניה,
(כלומר - חלונות 98, חלונות XP).
כאן אני אזכיר רק את האפשרויות שקיימות החל מחלונות 98, ב-XP יש הרבה יותר
אפשרויות - אולי אזכיר כמה מהם בטיפ נפרד.
קודם כל - איך יודעים איזו מערכת הפעלה במחשב?
מקישים עם לחצן עכבר ימני על סמל "המחשב שלי" (my computer) שעל שולחן
העבודה. בוחרים מאפיינים (properties) . בלשונית הראשונה "כללי" (general) מופיעים
כמה פרטים חשובים.
למעלה כתובה מערכת ההפעלה: windows 98, windows 2000
למטה מופיע סוג המחשב. למשל: pentium 4 cpu 1.7
שימו לב, שאם יש לכם מחשב פנטיום 3-4 עם חלונות 98 - לא תראו נכון את סוג המחשב.
יתכן שיהיה כתוב פנטיום II - זה רק בגלל שחלונות 98 לא מזהה את סוגי המחשב
ה"גבוהים" יותר.
בשורה התחתונה מופיע נתון מאד חשוב - כמות הזכרון שבמחשב - למשל 80 RAM.
כלומר במחשב יש 80 מגה זכרון (ואין לבלבל עם גודל הדיסק במחשב!)
ככל שמערכת ההפעלה מתקדמת יותר יש צורך ביותר זכרון: בחלונות 98 ניתן להסתפק
ב-64 , בחלונות XP לא כדאי לעבוד עם פחות מ-128 - מומלץ 256 לפחות.
אם נקיש במקום ריק על שולחן העבודה עם לחצן העכבר הימני ונבחר מאפיינים
(properties) נקבל חלון עם כמה לשוניות שנותן הרבה מאד אפשרויות של שינויים
בתצוגת המחשב. יקצר כאן המקום לתאר את כולם, אני אתרכז רק בלשונית הגדרות
(setting).
כאן תמצאו מעין מחוון או ידית המאפשרת לשנות את הרזולוציה של המסך. בקיצור אזכיר
שככל שהרזולוציה גבוהה יותר כך הפריטים בתצוגה קטנים יותר אך רואים על המסך שטח
גדול יותר. ב-XP אי אפשר לבחור פחות מ- 600X800 שזו הרזולוציה המינימלית המומלצת.
ככל שהראיה שלכם טובה יותר והמסך גדול ואיכותי יותר תוכלי לבחור רזולוציה גדולה יותר
(אם כי אין צורך להגזים, בד"כ 1024X768 היא רזולוציה מספקת).
בצד השני מופיע חלון הצבעים. כאן מגדירים את איכות הצבעים שנראה. יש משחקים ישנים
שדורשים הגדרה של 256 צבעים, אבל חוץ מהמקרה הזה, בכל המחשבים הרגילים,
עדיף לעבוד עם הגדרה של 16 bit שזו רמת צבע מספקת בשביל לראות צילומים בצורה
טובה ולא מגורענת. (בחלונות XP זו האפשרות הראשונה) . מצד שני, אין צורך להגדיר כאן 24
או 32 ביט, משום שלשימושים רגילים אין בכך תועלת ובמחשב חלש הדבר מעמיס עליו
שלא לצורך. (אפשר לנסות להחליף ולראות אם אתם רואים הבדל).
בנוסף יופיע כאן כפתור "מתקדם" (advanced) שמאפשר לראות ולשנות מאפינים שונים
של התצוגה, חלקם ספציפיים לכרטיס המסך שלכם.
אם הצבעים במחשב "דהויים" ולא ניתן לשנות דרך המאפיינים - יתכן שכרטיס המסך שלכם
לא מוגדר כראוי, או שהמחשב הופעל ב"מצב בטוח". נסו לכבות ולהדליק במצב רגיל.

הערות שאלות והבהרות לטיפ זה - נא הפנו לרשימת התמיכה
 

ככה זה התחיל

תחת כותרת זו יובאו בפניכם מושגים מתולדות החקלאות בערבה.

החומר נלקח מארכיון הישוב ומהידע והזיכרון המצוין של אמנון נבון שחי בערבה משנת 1959.תודה!
אנו מקווים שתמצאו בזה עניין. נשמח לקבל דיווחים דומים מהארכיונים בישובים.

אסתי סלע /עין יהב


שירות דב

הזמן- תחילת שנות ה – 60, המקום – עין יהב (מושבוץ).
הסוכנות היהודית , שהייתה בעל המאה, לא הצליחה בדרך כלל לכפות את דעתה על
המתיישבים הצעירים.
יום אחד, אנשי הסוכנות "הפילו עלינו תיק", לקלוט חוקר, שיקבל חלקה בגן-הירק
ויעשה ניסיונות חקלאיים. הרעיון לא התקבל בחיוב, מה כבר יכול לעשות בוגר פקולטה
צעיר שהמושבניקים, ותיקי הערבה לא יודעים? ומה גם שהיה צריך לתת לו ולמשפחתו
דירה מתוך מלאי הדירות הקטן, שזוגות שנישאו לטשו אליהם עין.
הגיעה משפחה צעירה, שם החוקר היה דב. קשה לומר שהם התקבלו בפרחים. הם
היו די מבודדים חברתית.

דב קיבל חלקה קטנה בגן הירק ושתל עליה עגבניות.

באותה תקופה, עגבניות היו הגידול העיקרי, בשטח פתוח כמובן, הזנים היו מרמונד ומונימייקר
(עגבניות עם טעם של פעם). היו משקים אותן בהמטרה, מדי שבועיים היו מקלטרים בין
השורות בעזרתה האדיבה של הסוסה ג'יפסי וקוטפים במשך העונה 6-5 טון לדונם. מחיר
העגבניות היה בשמים, כל האספקה בחורף הייתה קטנה מאוד ומקורה היה ממספר קטן
של ישובים בערבה (המותג "עגבניות עין גדי" משמש עד היום סוחרים בשווקים). כמות
העגבניות שיצר כל אחד מיישובי הערבה בעונה, הייתה בערך כמו שהיום מייצר מושבניק אחד.
בחורף אכלו סלט מחסה גזר ובצל, יחידי סגולה הרשו לעצמם לרכוש עגבניות.
בשטח העגבניות של דב הונחו צינורות דקיקים מפלסטיק (יש לזכור שהצינורות המקובלים
עד אז היו מאלומיניום "3), שאליהם הוצמדו בנעיצה גופים מוזרים שנקראו "טפטפות". טפטפות
אלו היו פרי המצאתו של המהנדס שמחה בלאס, שהיה המהנדס הראשי של מקורות בתקופת
בנית המפעל "ירקון – נגב" (מבצע לאומי שהוא סיפור בפני עצמו). שמחה בלאס פיתח
טפטפות אלו וטען שהן יביאו מהפכה בחקלאות. רבים צחקו ממנו ולבסוף חבר לקיבוץ חצרים
שעמד בפני נטישה וביחד הקימו מפעלון קטן ליצור הטפטפות. הטפטפות הוצמדו לצינור אחת
אחת בעבודת ידיים.
כפי שנאמר, חלקת העגבניות של דב הושקתה בשיטה מוזרה זו. דב טיפח את חלקתו, תוך
קשיים לא מעטים שהערימו עליו המושבוצניקים שאפילו לא טרחו ללכת ולראות על מה דב
מבזבז את זמנו.
יום אחד פנה דב למרכז המשק ואמר שצריכים לקטוף. עגבניות כמו שאמרנו ערכן היה כזהב
וכל עגבנייה צריך לקטוף.
כמות העגבניות שנקטפה בקטיף הראשון הייתה פי שלושה מאשר בשטח הרגיל, ובסוף
העונה נקטף מהחלקה 20 טון מדונם, כמות מדהימה בכל קנה מידה באותם ימים.
לאור תוצאות אלו התפשטה במהירות שיטת ההשקיה בטפטוף, ודב עזב את המקום
פגוע אך מנצח.
אגב - שם משפחתו של דב הוא פסטרנק והוא כיום פרופ' בעל שם עולמי כמומחה להשקיה
במים מליחים באזורים מדבריים....

המכתב (מקוצר) של המהנדס שמחה בלאס מהארכיון - 1964
(אז קראו לטפטוף: השקאה תת קרקעית..)

טפטוף של היום - במחסן של עוזי גדיש - עין יהב

אמנון נבון / עין יהב

כתיבה צעירה 

סיפור שרועי כתב במסגרת יום חשיפה בבית הספר
הפרויקט של כיתה ה' היה :"מספרים ערבה" .
הם היו צריכים לכתוב סיפור דמיוני או מציאותי שקשור לערבה.

בפרק הראשון: משהו מוזר בשמים.. מה זה יכול להיות??
נאס"א בדרך...


"מבצע פלפל"

פרק 2 – הידיעה וההחלטות

לאחר כשבועיים מלאי ציפיה, נחת המסוק של נאס"א במנחת בעין יהב, וממנו 
יצאה משלחת של אנשים לבושים בחליפות, שנראו מאד חשובים. בראש 
המשלחת עמד מייק , המדען לחקר החלל מנאס"א. במנחת חכו למשלחת 
מכוניות של המועצה האזורית "ערבה תיכונה" כדי לקחתם למשרדי המועצה. 

המשלחת הגיעה למשרדי המועצה האזורית ושם היא נפגשה עם ראש המועצה.
בשיחה, שניהל מייק עם ראש המועצה, נאמר, שבעקבות אי-מייל שהתקבל 
בנאס"א מקבוצת ילדים בערבה, הם החלו לבדוק ולחקור את מה שהילדים ראו 
בשמי הערבה. וכי לפי כל הממצאים, ידוע כי החפץ אותו ראו הילדים בשמי 
הערבה הוא מטאור עצום בגודלו שהולך ומתקרב לכדור הארץ, וכי ההערכות 
כרגע הן שהוא יפול באזור הערבה. עוד הוסיף מייק ואמר, כי לנאס"א טרם ידוע 
באיזה אזור בערבה יפול המטאור, שלפי כל ההערכות של נאס"א עלול להשמיד 
את כל אזור הערבה וסביבתה.

בחדר בו התנהלה הישיבה השתררה דממה מוחלטת. בתחילה חשבו כולם, 
שבגלל קשיי שפה, לא הבינו בדיוק את כל שאמר מייק בשיחה. הם התקשו מאד 
להאמין למה ששמעו אוניהם זה עתה. 
התגובה הראשונית של ראש המועצה הייתה: מה עושים? איך אפשר לעצור 
את המטאור הזה?
למדען מייק לא היו תשובות ברורות. הוא אמר שראשית צריך לכנס את כל 
תושבי הערבה ולהסביר להם במה מדובר ועד אז, הוסיף מייק ואמר, הוא מקווה 
שיהיו לו תשובות ברורות ורעיונות לדרך ההתמודדות עם המטאור שקרב ובא לערבה .
עוד באותו היום נשלחו הודעות טקסט לטלפונים האלחוטיים של כל תושבי הערבה, 
והתושבים נקראו לישיבת חירום. כולם, ללא יוצא מן הכלל, התכנסו באולם הספורט 
שבספיר.
ראש המועצה הציג את מייק בפני כולם. מייק דיבר באנגלית, וכדי למנוע אי-הבנות, 
דבריו תורגמו לעברית על מסך הקולנוע שבאולם. מייק הסביר על המטאור, שקרב 
לכיוון הערבה ומה עלול לקרות אם לא נפעל לעצירת המטאור. 
תגובת האנשים דמתה מאד לתגובת האנשים בישיבת המועצה. הלם ודממה 
השתררו באולם, בזמן שהאנשים ניסו להבין שמדובר בעובדות ולא במתיחה של 
יגאל שילון לתוכנית "פספוסים". ואז החל מבול של שאלות .
המדען מייק ביקש שקט, כדי יוכל להמשיך את דבריו .
ואז הוסיף ואמר שהמטאור אמור להגיע בעוד כשלושה חודשים. עכשיו האווירה 
באולם הייתה מתוחה עוד יותר. כולם הבינו כי אין הרבה זמן להתארגנות. ישיבת 
החירום נמשכה כל הלילה וגם ביום למחרת, בניסיון למצוא פתרון למצב. בסופה, 
הגיעו התושבים למספר החלטות. הוחלט ליצר טיל פלפלים, שישוגר לכיוון המטאור, 
במטרה להסיט אותו ממסלול כדור הארץ. הוחלט שכל מושב יקטוף פלפל בצבע 
הנפוץ אצלו במושב , כדי למלא את טיל הפלפלים. מושב צופר יקטוף פלפל בצבע 
ירוק כהה. מושב פארן יקטוף פלפל בצבע אדום. מושב עין-יהב יקטוף פלפל בצבע 
כתום. מושב חצבה יקטוף פלפל בצבע סגול ומושב עידן יקטוף פלפל בצבע צהוב. 
כיוון שעיר אובות וספיר אינם מושבים חקלאים, הם יתרמו את חלקם למאמץ, בכך 
שיבנו מתקן שיגור לטיל באזור התעשייה ספיר . 

בשבוע הבא:
פרק 3 ואחרון: יום השיגור

רועי בכר / עין יהב

מה ננסה השבוע?

StartUp inspector for windows
גרסה 2.09 בטה

מתאימה כל מערכות ההפעלה - למשתמשים מתקדמים

בחלונות 98 ו-XP יש ישום שנקרא msconfig , ניתן להפעילו משורת ההפעלה
שב"התחל" ולבחון את התוכנות שעולות למחשב עם האתחול שלו. בחלונות 2000
אין אפשרות כזאת ולפעמים היא חסרה. גם היכן שהיא קיימת, msconfig לא
מספקת כל מידע על התוכנות . התוכנה המוצעת כאן לעומת זאת מציעה גם
מידע והסבר על התוכנות (לחצו על consult שבסרגל העליון), לפיו קל יותר להחליט
אם באמת יש צורך שהתוכנה תעלה מיד עם הפעלת המחשב או לא.
אפשר גם להסיר תוכנות מהאתחול דרכה.

למעוניינים במידע נוסף על תוכנות שמופעלות באתחול - ראו באתר הבא

אתר הבית של התוכנה

שימו לב! כל התוכנות המוצעות כאן הן בגדר המלצה - ללא כל אחריות!
שימוש לא נכון עלול לגרום נזק.

 

מן העיתונות

שום קשר לערבה, אבל מרגש מאד...

הלב של כפיר בן ה-8 לא עמד בעומס

שנים נאבק כפיר שלזינגר בן ה-8 במחלת ריאות. לפני שנפטר בחיק אמו ביקש שאבריו ייתרמו לילדים

בעז גאון

''לי לא קשה. קשה ללב שלי'', אמר כפיר שלזינגר ממיטת בית החולים רק לפני שבועיים אבל הוא
אפילו לא הספיק לקרוא את כל המכתבים המרגשים שקיבל בעקבות פרסום סיפורו ב''סופשבוע'' האחרון ביום רביעי, אחרי ששאל את אמו אם היא אוהבת אותו וחיבק אותה, לבו נדם כפיר, שחיכה שנים להשתלה שלא הגיעה, עוד הספיק לבקש שיתרמו את איבריו.

שבועיים לפני שלבו הפסיק לפעום, בעיצומו של טורניר ''טאקי'' בבית החולים שניידר, אמר כפיר
שלזינגר שהוא לא כועס על מי שיקיריו מתים ומסרב לתרום את איבריו. ''אני מבין שאנשים עצובים
כשאהובים שלהם מתים.

אבל הם צריכים לחשוב על זה שהאיברים ימשיכו לחיות אצל מישהו אחר'', אמר והוסיף: ''לי לא קשה. קשה ללב שלי''.

סיפור חייו ומאבקו של כפיר פורסם ביום שישי האחרון במוסף ''סופשבוע''. הכתבה שחזרה את מסכת
חייו הקצרה והמתקצרת: הוא בכורם של אבי ופנינה שלזינגר, ונולד ב18- ביוני 1996. את מסיבת יום
הולדתו השני נאלצו הוריו לסיים במשרדו של ד''ר דני פינק מבית החולים העמק, שאבחן את הפעוט המשתעל כסובל ממחלה נדירה בשם לחץ דם ריאתי. המחלה גרמה לוורידי ריאותיו להתכווץ, לכמות החמצן שבגופו להידלדל, וללבו לעמול עד כדי הרס עצמי. למה? הרפואה לא יודעת.

גבורתו של כפיר והוריו עמדו במרכז עשרות התגובות שנשלחו למעריב ולבית החולים, בעקבות פרסום הכתבה. ''כרגע סיימתי לקרוא את הכתבה על כפיר'', כתבה הקוראת מאיה, ''ואני עדיין עם דמעות בעיניים''. ''הכתבה על כפיר'', כתבה גלית, ''טלטלה אותי וזעזעה אותי משיווי משקלי. אני לא מפסיקה לחשוב על כפיר ועל משפחתו, ועל העוול הנורא שנגרם לו עקב סטטיסטיקות מטומטמות''. במהלך ראיון עם יעל דן בגלי צה''ל, שאותו העניק אחרי שכאביו הוחנקו במורפיום, נשאל כפיר איך הוא מרגיש לנוכח התגובות הרבות. ''מרגש'', הוא השיב.


''אין ברירה''

הנפילה הגדולה החלה ביום שלישי. ד''ר אפרת הר לב שטיפלה בכפיר עד רגעיו האחרונים, מדמה את
תהליך הקריסה הפנימית בגופו של כפיר למים הולכים ואוזלים באמבטיה: ככל שהוא התקרב לסוף, המערבולת האיצה. ביום רביעי התכנס הצוות הרפואי אדום העיניים, והציב בפני ההורים ברירה: לחבר את כפיר למכונת הנשמה קבועה, או לסייע לו להיפרד מהעולם הזה במינימום כאב וחרדה. ההורים התייעצו עם כפיר, המותש מרוב חורים וצינורות. הוא בחר באפשרות השנייה, בתנאי שזה לא יכאב.

כפיר שאל את אמו אם היא אוהבת אותו. היא השיבה שכן. הוא שאל אם תמשיך לאהוב אותו. היא השיבה שכן. הוא ביקש ממנה לחבק אותו, והיא חיבקה. היא שאלה אותו אם יש משהו שהוא רוצה, והוא הציב שתי בקשות: האחת, ללבוש את חליפת הבגדים החדשה שנקנתה לקראת נסיעת ההשתלה למזרח הרחוק שהתבטלה ברגע האחרון. הבקשה השנייה: שאחרי מותו, ייתרמו חלק מאיבריו לילדים אחרים.

פנינה נשכבה ליד כפיר על המיטה הגבוהה, ושאלה את בנה אם להגביר את מנת התרופות המרדימות. הוא נאנח, ואמר ''אין ברירה''. אלו היו מלותיו האחרונות. הוא מת בידיים של אמו שלחשה לתוך אוזנו עד שהפסיק לשמוע, את המשפט ''תודה שנתת לי להיות אימא שלך''.


(04/06/04 , 06:31)

 

כפיר שלזינגר. צילום ארכיון: ברקאי וולפסון

 
 
 
 
 

מושגים במחשבים ואינטרנט

מה זה RSS?
זהו קיצור למונח Really Simple Syndication ובתרגום לא מילולי: דרך פשוטה לקריאת חדשות.
מה זה אומר? אתרים שמאפשרים את השיטה הזאת הם בד"כ אתרים שמתעדכנים לעיתים קרובות והקוראים שלהם מעונינים לדעת על כך מבלי לטרוח ולהכנס כל פעם לדף הספציפי ולחפש בו.
מבחינת הטכנולוגיה, אתר שמאפשר RSS מציג איזה שהוא קובץ, שבנוי בצורה מוסכמת מראש ככה שתוכנות ספציפיות לנושא (תוכנות RSS כמובן) מסוגלת לקרוא, להבין אותו ולתרגם אותו לדף המתאים.
למי זה מתאים? למשל, למי שיש לו הרבה בלוגים (ראה מגזין מס' 2) שאוהב לבקר בהם - הם בד"כ תומכים ב-RSS . וגם לאתרים אחרים שמתעדכנים לעיתים תכופות. היתרון, שכך ניתן לרכז את כל העדכונים בתוכנה אחת. התוכנה עובדת ברקע ומודיעה לכם כשיש עדכון.

הסבר הרבה יותר מפורט (באתר שאגב תומך ב-RRS)
שימו לב שיש בכתבה רשימה של אתרים בעברית התומכים ב-RSS.
הסבר נוסף + קישורים במאמר של שרית פרקול
תוכנה RSS קטנה ונחמדה  (כפתור להורדת מימין)

 

אתרים שכדאי לבדוק

PC Magazine פרסם את רשימת 100 האתרים הטובים ביותר. כולם באנגלית..
כיוון שאני מביאה כאן בד"כ אתרים בעברית, אציין כאן רק שנים:

worth1000.com
בשביל האתר הזה לא ממש צריך לדעת אנגלית.. עבודות מדהימות שנעשו על
תמונות ומוכיחות לכם שאף פעם אין להאמין לתמונות שמופצות באינטרנט
(נכון יותר, בד"כ..)

Wikipedia
אנציקלופדיה חופשית ברשת (לעומת זו של ynet שסגורה למנויים בלבד) .
גם לנו יש ויקיפדיה משלנו, ולפעמים בהחלט כדאי להעזר בה.

וקישורים נוספים:

אתר התמיכה של מיקרוסופט בעברית
אפשר למצוא בו הרבה מאד אינפורמציה מועילה.

חלק ממנו עוסק במיוחד בחלונות XP

כדאי לדעת:
אתר חדש לבית חולים סורוקה
כולל גם פרטים וטלפונים של המחלקות השונות.


ובערבה - למי שלא מכיר:
 

חיפוש במאגר התיירות

מסלולי טיולים

ספר טלפונים - מוסדות

האתר של צוקים

 

פינת המתכון השבועי

ממטבחו של אפרים
ממטבחו של אפרים 
חטיפי גזר בלימון
חומרים :
גזר
לימון
אופן ההכנה: 
חותכים את הגזר לקסמים ארוכים ודקים, שמים בקערה ומשרים 2-3 שעות 
במיץ לימון טבעי. (הלימון מוציא את המרירות ונותן לגזר טעם מיוחד)
להגיש בגביע זכוכית יפה.

גם טעים וגם בריא!

רק בצחוק...

כביש איטי...
בכביש מס' 22 עומד שוטר בצד הדרך ותופס נהגים העוברים את המהירות המותרת.
לפתע הוא רואה מזהה רכב הנוסע בזחילה איטית של 22 קמ"ש. השוטר עוצר את הרכב, ומציץ מבעד לחלון. ברכב נהגת קשישה, ועוד ארבע נשים נוספות - שנראות לבנות כסיד.
הנהגת שואלת: "אדוני השוטר, מה לא בסדר?"
השוטר עונה: "גברתי, נסיעה איטית היא מסוכנת כמו נהיגה מהירה"
הנהגת עונה: "אבל נסעתי בדיוק ע"פ חוקי התנועה, השלט כאן מורה על מהירות נסיעה מותרת של 22 ק"מ!"
השוטר: "גברתי, את טועה , זהו מס' הכביש ולא המהירות!"
הקשישה מתנצלת על טעותה ומתכוונת להמשיך בנסיעה, לפני שהיא חוזרת לכביש שואל השוטר : "סליחה, אני חייב לשאול אם יש בעיה עם הנשים שנוסעות איתך, הן חוורות כסיד ומרגע שעצרתי אותך לא הוציאו הגה. לא יכולתי גם שלא להבחין ששתיים מהן אינן מפסיקות לרעוד.."
הנהגת עונה:" אל תדאג זה תכף יעבור להן, הרגע יצאנו מכביש 240..."

להתראות במגזין הבא!

תגובות? הערות? בקשות - שלחו ישירות לרשימת התמיכה
מה אהבתם, מה פחות.. היכן להוסיף ואיפה לגרוע..

רוצים לראות מגזינים אחרים? תוכן המגזינים
בקרו באתר הערבה