"כל הערבה"
עלון אינטרנט מקוון

גליון מס' 7
22.7.2004

שלום לכולם
עוד עלון יוצא לאור, קבלנו תגובות מעודדות של קוראים שנהנו מהגיליונות האחרונים ואני מקווה שתיהנו גם מהגיליון הזה.
כמו כן התחיל לזרום חומר בכמות די מכובדת. בשל ריבוי החומר, חלק ממדורי המחשבים לא מופיעים באותה תדירות כמו בהתחלה, אם כי אמשיך להקפיד לתת טיפים, הפניות לאתרים ותוכנות מדי פעם. 

כמה מילים על אופי העלון: בחרתי בשם "כל הערבה" משום שהעלון אמור לתת ביטוי לכולם. אין לנו צנזורה בעצם. כל אחד יכול להתבטא כאן, ואני מאמינה שלכל אחד יש משהו מעניין לומר, לפעמים עם קצת עזרה. 

אתם מוזמנים לכתוב, וזכרו - יש גם פרסים (אם כי כמובן , הפרס האמיתי הוא הפרסום עצמו..)

אנחנו אוהבים תמונות! גרפיקאים וצלמים חובבים או מקצועיים מוזמנים לשלוח לנו 
תמונות, שקצת מקררות לנו את החום הגדול. 

 אם איזה שהיא כתבה/אייטם עושה לכם חשק להגיב - שלחו אלי ואפרסם בגיליון הבא. 

גילה טל /"אינטרנט ערבה"

תמונת השבוע

צילמה ודובבה: יעלית רז /עין יהב

פינת החמשיר והשיר

החופש החופש החופש... ממש כמו בבית הבראה...

צילמה: אסתי סלע/עין יהב. עיבוד תמונה: ג'ודית אברהם/חצבה

חדשות בתמונות

ב-20.7 התקיים טקס סיום שנת הלימודים וחלוקת תעודות לקבוצות הבורמזים.
הטקס היה מרגש ומשעשע כאחד, כל ישוב הכין קטע אמנותי . בתמונה: שני קטעים 
מבדרים מן התוכנית. 

תודה מיוחדת לכל אותם חקלאים שטרחו והגיעו לטקס - הנושא חשוב ביותר לסטודנטים! 
חני ארנון / אחראית משתלמים

צילום: דני הדס, גלעד לבני. עיבוד תמונה: ג'ודית אברהם

"אמא מקומית"

שבת

שבת בבוקר. הילדים מתעוררים מוקדם מאוד מאוד, להבדיל מסתם ימי חול בהם צריך לנער, להתחנן, לאיים ולפתות אותם לצאת מהמיטות. הם פוקחים עיניים, שמחים וטובי לב, ומוכנים ליום חדש של פעילות.

בגלל שברוב שעות היום השמש יוקדת ובוערת, אנחנו מנצלים את השעה המוקדמת ויוצאים החוצה. משחקים קצת עם הכלב, רודפים אחרי החתול ומטפסים על כל מה שנמצא בטווח ראייה ובתחום הגינה-חנייה- חממה.

אחרי עשרים דקות של כאילו-שקט, אני מעיפה מבט מהיר בבתים השכנים – הופה! יש סימני חיים באלכסון! הילדים של השכנים התעוררו וזה הסימן למירוץ הסמוי – מי ישיג את מי?

(אם אנחנו נקדים ונופיע בפתח ביתם בהרכב מלא, נוכל לבלות בוקר נעים , עם כיבוד קל, שעשועים לילדים וחברה נעימה. בדיעבד, אם הם ישכילו לצאת מפתח ביתם לפנינו, הם יגיעו לכאן ואז הבוקר יהיה עמוס בהכנת קפה ומיץ, חלוקת פופ-אייסים, צ'יפסים ופירות (בשביל המצפון), אלתור ארוחת בוקר לששה ילדים ושתי מבוגרות מעולפות, החלפת קלטות לפי גיל, מין ומצב רוח של הקליינטים הצעירים, מרדף מנומס אך מעייף אחרי כל המכסים של שבעת אלפים הטושים שהאמנים הצעירים נזקקו להם במהלך סדנת היצירה הביתית וניקיון יסודי של כל הבית, כולל המרפסת , אחרי שהאורחים ילכו למנוחת הצהרים בביתם הממוזג).

בהתאם, אנחנו נכנסים לכוננות ספיגה מזורזת, כולם נכנסים לסנדלים שלהם, נפטרים מהפיג'מות ומאלתרים איזה קוקו לילדה. אנחנו כבר בדרך החוצה כשמישהו צריך פיפי (בעצם לא רק, אבל לא משנה), וזה לוקח עוד חמש דקות יקרות מפז. עד שאנחנו מתגברים על העיכוב, הפמלייה של השכנים כבר אצלנו בדלת.

אין ברירה, מעלים חיוך אמיץ: "ש-לווום! מה נשמע? בואו, בואו.."

לא נורא, בשבוע הבא ננסה שוב.


הערה חשובה: הטור "אמא מקומית" נועד לשעשע ולהעלות כל מיני אפיזודות שתיאורטית יכולות להיות אמיתיות, בשום פנים ואופן לא נועד לפגוע וכל מילה נכתבה באהבה… הדמויות הן פיקטיביות, וכך גם השמות. תודה.


להתראות בגליון הבא...

אמא מקומית/ערבה

צל"ש

משוט בעולם

שקט מצלמים!

תמונות תמונות, כולם מצלמים אבל איפה אפשר לראות את התמונות הללו?
איפה נמצא את התמונות המדהימות ביותר?

ובכן באתר הבא - בלי להתבלבל אוסף תמונות נהדרות מכל מיני תחומים שונים
יותר מ32- קטגוריות צילום - רק המוטב של המוטב

ואם בצילום עסקינן אז כאן תמצאו אתר
מלא קטגוריות והרבה צילומים
 

תהנו!

ויקטור פיירסטון/חצבה

לויקטור הנמצא ב"אתר הבית" שלו - אוסטרליה (במסגרת שותפות 2000)- נסיעה מוצלחת ולהתראות

תמונות מספרות

עוף גוזל....
זוג סנוניות בנו קן בפרוזדור הכניסה למשרד של ארלט בחצבה. בהמשך בקעו ארבעה גוזלים כשזוג ההורים מטפלים בהם במסירות. לרוע המזל ילדים ששיחקו בכדור פגעו בקן שנפל והתפרק והגוזלים נפלו על הרצפה
ארלט הזעיקה את עזרת הגברים של המשפחה שהגיעו עם סולם,מקדחה ועציץ מפלסטיק שנקבע, במקום הקן שנפל. הגוזלים הונחו בקן החדש ולמרבית הפלא ההורים חזרו להאכיל ולטפל .
חבר בשם ארז שבא לבקר ושמע את סיפור הגוזלים הלך למקום עם סולם ומצלמה ואת הצילום עם הכותרת שלח לנו באימייל. בסוף הטוב של הסיפור - הגוזלים גדלו ופרחו מן הקן.

משפחת ערוסי מחצבה

יש לכם משהו נחמד שצלמתם? שלחו אלינו!

רק בערבה...

יש מושגים שאין בשום מקום אחר בעולם.. רק בערבה.
מדי גליון נביא מושג - ותמונה.

מחכים לתוספות שלכם: איזה מושגים אתם מכירים - שהם "רק בערבה"?

"יופי של ירקות"
בתמונה: לא בדיוק ירקות, אבל תודו שיופי...

רוני לב, עין יהב
צילום: יעל קליין

הטיפ השבועי למחשב

מה עושים עם כל הזבל הזה???

אני מקבלת יותר ויותר תלונות על דואר זבל. למי שלא יודע למה הכוונה - דואר זבל אלו אותם 
מכתבים שמציעים לכם ויאגרה או משכנתא או השד-יודע-מה, וכל אותם פרסומים שאתם לא 
בקשתם ובכל זאת מציפים לכם את תיבת הדואר. חשוב לזכור, שמה שהוא דואר זבל בשביל 
אחד, יכול להתקבל בברכה אצל האחר (למשל הצעות מכל מיני חנויות מקוונות), למרות שיש 
די הרבה זבל שיש עליו הסכמה מקיר לקיר. 

אם מנחמת אתכם (קצת..) צרת רבים, אז זה בהחלט תופעה כזאת. אני לא אכנס כאן לסיבות 
לדואר הזבל, המעוניינים להרחיב יכולים לפנות לכתבה בתמיכה: "להוריד את הזבל מהדואר" 
אבל מי שחושד (ראיתי דעות כאלו בפורומים באינטרנט) שהספק שלו גורם לכך - זו בטוח לא 
הסיבה אצלנו - אנחנו מקפידים ביותר על פרטיות הלקוחות. 
עקרונית, אנחנו נוטים לא להחליף את שם המשתמש בגלל דואר-זבל. חשוב לדעת שגם אם 
הכתובת לא קיימת, הדואר ממשיך להגיע ולהכביד על קווי התקשורת ועל שרתי הדואר. 
ולראיה: משתמש שביטל לחלוטין תיבת דואר בשל נסיעה ובקש לחזור אליה אחרי שנתיים(!!) 
- מוצף בדואר זבל החל מהיום הראשון להתחברות החדשה. בנוסף - חוסר מודעות ותשומת 
לב גורמים די מהר להצפה בזבל גם בתיבה חדשה. 

אלו החדשות הרעות, החדשות הטובות הן שיש מה לעשות - וזה עובד. 

אנחנו מריצים היום לנסיון תוכנת סינון זבל. התוכנה פועלת ע"פ מערכת מורכבת של כללים 
ומזהה כ-95% מסך דואר הזבל. אפשר להחיל אותה באופן פרטני לכל תיבת דואר. התוכנה
אינה מוחקת את הזבל אלא מסמנת אותו בצורה כזאת, שקל לזהות אותו ובעזרת חוק פשוט
של סינון למחוק אותו אוטומטית. בהמשך, ניתן גם למחוק את הזבל ישירות מהשרת (אם 
מגיעים למסקנה שהסינון מספיק טוב) - כך שלא יגיע למחשב בכלל. אפשר גם לבקש להכניס 
ל"רשימה לבנה" (רשימה של כתובות "טובות") כתובות אימייל מסויימות. 
כרגע התוכנה מוצעת בחינם, יתכן שבעתיד תהיה לה עלות כל שהיא.
כל מי שיש לו כמות של דואר זבל שמקשה עליו את הטיפול בדואר - מוזמן לנסות את התוכנה. 
מי שמבקש ונרשם מקבל הסבר - איך ליצור חוק לסינון. 

בנוסף, למהדרין ולמי שמוכן לטרוח קצת יותר אני ממליצה לשלב את הסינון עם תוכנה במחשב- 
ויש כאלו הרבה. לאאוטלוק אקספרס אני מציעה לנסות את spamihilator 
ניתן להתקין אותה גם בעברית, היא לא מצריכה שימוש בתוכנה חיצונית אלא כחלק מתוכנת
הדואר , השימוש בה פשוט (אם כי כדאי קצת "לחקור", את האפשרויות שלה) והיא עושה עבודה טובה - מה עוד צריך? 
מנויי הערבה יכולים לפנות אלי ולבקש סימון דואר.

 
ואם לא הצלחתם עם כל זה ועדין יש מיילים לא תקינים - בסנדלריע יתקנו לכם אותם! 
מצא ושלח: יוסף שפירא /ספיר

סביבה בריאה בערבה

הסביבה - פיקדון לדורות  או: איך להוציא זהב מן הזבל...
 

חתיכת הברזל הראשונה אשר שימשה את האדם הקדמון ליצירת כלי ברזל, נחתה מהשמיים - במטאוריט. (כך סבורים הארכיאולוגים). כאשר למד האדם לעבד את חומרי הטבע הוא החל להפיק אותם - מהיצורים החיים ומן הסלעים - וכאן החלה הפרת האיזון בטבע. ההתפתחות המהירה של האוכלוסייה הביאה לדלדול משאבי הטבע של כדור הארץ והצטברות שאריות בלתי מנוצלות - פסולת.
ההצטברות המהירה הפסולת מהווה איום על המשך הספקת צרכינו בעתיד ועל סביבת החיים של כל אחד מאיתנו.
לפסולת יש רק פיתרון אחד מעשי ופשוט, אומנם חלקי  אך יעיל ביותר -פתרון שנמצא בטווח נגיעתו של כל אחד מאיתנו :

מיחזור!

מיחזור הוא תהליך של הוצאת חומרים שונים מזרם
האשפה ושימוש בהם כחומרי גלם ליצירת מוצרים חדשים.

 
לידיעתכם:
בכל ישוב יש:
1. כלוב לקנקלים שאפשר להכניס בו גם בקבוקים
   אחרים: שמפו, שמן, חומרי ניקוי וכו'
2. מתקן לבטריות
3. כלוב לנייר לבן
4. כלובים לאיסוף קרטון

בכל ישוב יש נאמן ניקיון - שהגדרת תפקידו שונה ממושב למושב. (הערת המערכת: נשמח לדעת מי הם נאמני הניקיון  בישובים השונים ומהם תפקידיהם).
מה שנעשה בערבה זו בהחלט התחלה - אבל נדרשות פעולות  נוספות והרבה מודעות של כולנו כדי להביא את המיחזור לרמה טובה באמת.
 

אז איך ומה לעשות?
* השתמשו במוצרים עשויים מחומרים ממוחזרים ומוצרים שניתן להשתמש בהם שימוש חוזר. העדיפו תיקי בד על
   שקיות ניילון.
* ערכו קניות בצורה 'ירוקה': קנו באריזות גדולות, קנו מוצרים שאפשר למלא עוד פעם, אל תקנו אם אין לכם
   צורך.
* עשו שימוש חוזר במעטפות, צלמו על שני צידי הנייר או השתמשו בנייר מצולם כנייר טיוטא.
* הפרידו מהפסולת הביתית את המוצרים הניתנים למיחזור: סוללות, קנקלים בקבוקי שמפו וחומרי ניקוי, נייר
   לבן, קרטונים ודאגו לשים אותם במיכלים המתאימים.
* החזירו לפיקדון מיכלי משקה.
* הקפידו להפריד פסולת אורגנית, ביתית, בנין וגזם במזבלות בישובים.
* בגדים ישנים - תרמו לנזקקים.

צעד קטן לאדם (עד למיכלי המיחזור..), צעד גדול לסביבה - לדורות!
 

בשולי החדשות

מה שהחל בלחישות והסתודדויות במסדרונות הכנסת, התברר אט אט , כתהליך שצבר מהירות והתאפיין במהלכים טקטיים, לעתים כדי לעורר את קנאתה של המפלגה (הצ'ילבה) שאינה יושבת בממשלה, הכל כדי לגבש גועליציה נוחה, למי???

בית הדין הבינלאומי בהאג נתן חוות דעת השוללת את גדר ההפרדה של ישראל.
הידעתם כי כאשר מדינה אינה מצייתת לפסק דין של בית הדין, רשאית מועצת הביטחון
לנקוט צעדים כנגד מדינה זו? לעומת זאת לחוות דעת אין אופי מחייב.
למתנגדי הגדר לא תהיה עדנה ואילו המצדדים יאמרו: "מ'כפת לנו מאו"ם שמום".
ובנתיים נמשכים הדיונים בבג"ץ והלחץ הבינ"ל על ישראל הולך וגדל.
ומה תעשה הממשלה? ימים יגידו....
ושוב קלטת לוהטת... הענין הזה כבר הופך חזון פרוץ (קי) בהוויה הישראלית.
"ארץ זבת חלב ודבש.....
האו"ם, בדרגו את מדינות העולם שבהן הכי (אבל הכי!!!) נעים לחיות , קבע את מיקומה של ישראל במקום ה – 22. תודו, זהו מקום מכובד, נכון, לא מקום ראשון, אבל גם רחוק הרחק מהמקום האחרון – 177, לזה קוראים "ונסיים במשהו חיובי"

וכשכל-כך נעים, מי בכלל רוצה לנסוע למקום אחר, למשל, לניו-זילנד.
שיהיה לכולם חופש נעים..

 
פריצקי - כשעוד היה לו על מה לחייך...

 
שקע ותקע... אולי לא כל כך תמימים...

שגי אסף/עין יהב

עזרו לחיות לחיות!

המאבק לחיים של סטפי
 

סטפי כלבת בוקסר בת שנה וחודשיים
שובבה ,מקסימה ואהובה השייכת למיכל
עמירן מעין-יהב טעמה מעדן שהיו בו שאריות
פלסטיק לפני כ- 3 שבועות. אלה עברו את כל
מערכת העיכול ובמעי הגס נעצרו, קרעו אותו
וגרמו להרעלה כללית בגופה. תכולת הקיבה
התפזרה בתוכה ובבית החולים הווטרינרי
בבית דגן לשם נלקחה, עמלו קשות לנקז את
כל הנוזלים בבטנה. סטפי סובלת מבצקות
קשות וממחסור בדם ופלסמה ועדיין מאושפזת
בטיפול נמרץ ונלחמת על חייה.
 

מיכל ואורן, זוג סטודנטים ברמת גן לא משים ממיטתה. דאגתם , נחישותם ואומץ לבם ללכת עם זה עד הסוף הטוב קרי - הבראתה, עוררו אצל הצוות הרפואי הערכה רבה והכלבה זוכה לטיפול רפואי והשגחה יוצאים מן הכלל. הרופאים אומרים שסטפי חזקה מאד ותאבת חיים.

הכלבה מקבלת תרופות יקרות ועלות כל טיפול מרקיע לשחקים. לתמונה הוכנסה הוטרינרית ענת פרידמן מעידן ובכוונתה לארגן התרמת דם השבוע למען סטפי. מוקדי ההתרמה יהיו בערבה ובביה"ח הווטרינרי בבית דגן.

מתברר שיש מחסור קבוע במנות דם לכלבים והנה, אגב כך, קראנו בעיתון "מעריב" 14.7.04 , שבכלביית אפיקים שבעמק הירדן ייפתח פרויקט מיוחד של התרמת דם לכלבים על מנת לסייע בהצלת חייהם של כלבי נחייה וכלבים פצועים אחרים. הכלב התורם חייב להיות בן שנה עד 8 שנים ומשקלו מעל 20 ק"ג. לפני ההתרמה נלקחת דגימת דם {בטשטוש קל} המעידה על מצבו הבריאותי.

מיכל ואורן פונים לבעלי כלבים בריאים שאיכפת להם או עברו מצב דומה לעשות מאמץ ולעזור להם להציל את סטפי שלהם.
המעוניינים לתרום יכולים לפנות טלפונית לענת פרידמן מעידן טל' 991196 – 058.
תודה מראש!
 

חשיפת יתר

במדור זה נביא מדי פעם צילומים של צלמים מהערבה. לא צריך להיות צלם מקצועי כדי להתארח 
במדור זה (אם כי אפשר..) מספיק להיות חובבי צילום עם אוסף תמונות מענין. 
והפעם : יוסי ערוסי מחצבה

סימפוניה של צבעים וצורות

יוסי ערוסי מחצבה מצלם כבר זמן רב, הוא אוהב לצלם חפצים דוממים שיש בהם "תנועה" וצבע. 
אחד המקומות המעודפים עליו לצילום הוא שוק הפשפשים ביפו, שם הוא מוצא נושאים רבים לצילום. 
מצורפות שתי תמונות מאותו מקום 

וסימפוניה באפור...

צילום: יוסי ערוסי/חצבה

יוצרים בערבה

חתולים מלאכים
מיכאל, רפאל, וגבריאל הם שלושה מלאכים שהופיעו בחלון ביתנו בדמות חתלתולים.
זה קרה בתחילת חודש ינואר, כשבחוץ היה קר ורוח חזקה נשבה. גידי ואני התכרבלנו ליד התנור, כשלפתע ראינו שלושה ראשים קטנים מציצים מבעד לחלון שמולנו. שפשפנו את עינינו כלא מאמינים, שהרי כל החתולים בחצר מעוקרים ומסורסים וזה למעלה משנתיים שלא נולדו לנו חתלתולים; כיצד הופיעו אלה פתאום אצלנו בסלון?

כשפתחנו להם את הדלת, הם נכנסו בחדווה והתרוצצו בבית בכל פינה, ונראו כבני בית ותיקים שזה מקומם הטבעי. הם לא נראו חתולים נטושים; לא הייתה בהם טיפה של פחד, ואפילו לא היו צמאים ורעבים. איזו תעלומה, מי שם אותם על אדן החלון? הרי כל הערב ישבנו בחוץ ולא שמענו מישהו נכנס לחצר; ואפילו במבי, שנובח על כל אורח, לא נבח אפילו נביחה אחת. איזו תעלומה, ואיזו מתנה נפלאה! שלושה קטנטנים בגודל אצבעוני קיפצו ודילגו עד שלבסוף התעייפו, ובאופן הכי טבעי בעולם הם עלו לנוח על הברכיים שלנו. הם התכרבלו זה בזה, התלקקו והתלטפו עד שנרדמו חבוקים זה בזרועות זה. נשארנו המומים לנוכח הנס הזה. . .

שלושת המלאכים הכניסו משב רוח עליז, תום ושובבות לכל פינות הבית. הם הביאו עמם תדר של קלילות, אהבה ושמחה. דווקא בימים טרופים וקודרים אלה, כשבטלוויזיה רואים איך אנשים מתפוצצים באוויר, רוקדים לפנינו שלושת מלאכי התום, משמחים את לבנו העצוב ומזכירים לנו שמה שרואים בטלוויזיה זה לא הכול. . .
הם מחזרים לנו את האמונה בתום ובטוב, ותקווה שגם אנו בני האדם יכולים לחיות בשלום. אין ספק בלבי שזכינו לארח בביתנו שלושה מלאכים בדמות חתלתולים, שירדו עלינו כמתנה ממרומים. . .
קראנו להם בשמות קיצור: מיקי, גבי ורפי.
מיקי היא מיכאל, היא חתולה מוזרה בצבע מוקה עם עיניים פוזלות; גבי היא גבריאל, חתולה אפורה וקוראים לה גבריאלה; ורפי הוא רפאל, לבן ושעיר עם זנב עקום, עין אחת ירוקה והשנייה כחולה. בקיצור, כל אחד "אכזמפלָר" בזכות עצמו. הם באמת מדהימים, מימי לא ראיתי יצורים כל כך מאושרים שאין להם פחד וקנאה כלל. הם אף פעם לא רבים, ואינם רעשנים; שלושתם יושבים על ברכיי כשאני כותבת במחשב, מתבוננים בי ואינם מפריעים. . .
הם תמיד עליזים, חופשיים ומשתובבים וחיים באהבה עם כולם. . . אפילו עם החתול השחור "חיזר", שאף אחד לא רוצה לשחק אתו, הם משחקים. . . הם פשוט חיים בשמחה בהווה הנצחי.

 אז הגידו אתם, האם הם לא מלאכים?

ארוחת בוקר של חתולים בספיר

נתי בר-שלום/ספיר

הסיפור הוא חלק מקובץ סיפורים בשם "חתולים הם מלאכים" שכתבה נתי.
נתי מחלימה ממחלה בתל אביב ושלוחה לה מכאן ברכת רפואה שלמה. בגיליון הבא נכיר אותה דרך סיפור נוסף.
 

חוויות מרחוק

ואחרי כמה כוסות של רום קל לשכוח
שאפילו לא נותר כסף לכרטיס אוטובוס הביתה,
אז לפחות נמשיך ולחייך , ובמיוחד אחרי שמראים
לבחור את תמונתו שצולמה בהסתר..(החברה לא
אוהבים שמצלמים אותם)

 מן המגירה

יערת הדבש/עידן
עיבוד תמונה: ג'ודית אברהם/חצבה

תמונות מספרות

נחשו מי בא לסעוד?
בארוחה בסיום תרגיל של יחידת החילוץ הצטרף אלינו אורח-זאב רעב.
מפאת גילו הצעיר וחוסר ניסיון חיים, הוא החליט להסתכן ולחגוג אתנו. (ויצא מזה בשלום..)

ארה'לה דבוראי / פארן

תחקיר

הידעת?  החסה "לא פריירית"

יש כאלה שהחסה מועילה לדיאטה שלהם,
ויש כאלו שבשבילם החסה היא סוף הדרך
במלוא מובן המילה - המזיקים.
"הגעת לתחנה האחרונה" אומרת החסה למזיק .

במלחמה הפרטית של סוג החסה שבתמונה
כנגד מזיקים שונים. מפרישה החסה תחליב הגנה מיד במגע גוף זר(ראה תמונה).

וכך משתקת את כוונות המזיק לעד.

וכך אפשר לראות עלי חסה שלמים, לא נגועים ולידם גוויות של מזיקים שונים.

זה יכול להוות תחליף טבעי להדברה. (אולי כבר יש?).

עוד תמונות מספרות

 ארד אביבי בן 1.5
הביאה לדפוס: לאה שטוקלמן/עין יהב

תגובות לגיליונות קודמים

מקומות ישיבה באוטובוס/ מכתבים של מירי קורן (מגזין 6)
הצעה שקבלנו וכדאי לחשוב עליה: אפשר להזמין מקומות (רצוי כמה..) למשל מיטבתה, ואז הסיכוי 
שהאוטובוס יגיע לישובי הערבה כאשר עדיין המקום פנוי (לא רבים עולים אחרי יטבתה) הוא גדול למדי... 
נבדק ועובד. 
 

רק בצחוק...

מהירות מופרזת

בחורה אחת החליטה לרדת לאילת עם הסוסיתא שלה.
בכביש הערבה נתקעה לה הסוסיתא, שלא זזה. הבחורה המתוסכלת רק יצאה מהאוטו הרימה יד,
נעצר לידה בחור עם למבורגיני ושאל אותה עם היא צריכה עזרה.
הבחורה ענתה שנתקע לה האוטו ושאלה אם יש לו כבל לגרור לה את האוטו עד לאילת.
הבחור בדק בבגג', ווואלה יש ! קשר את הסוסיתא ללמבורגיני, ואמר לבחורה שהיא צריכה
לשבת בסוסיתא וללחוץ על הברקסים כל פעם שהוא מאט, ולצפור לו אם הוא חורג ממהירות
של 80 קמ"ש.
הבחורה עונה בסדר ומתחילים לנסוע. הכל טוב ויפה הבחור נוסע כמו שצריך, נהנה מהמוזיקה,
פתאום חותכת אותו פורשה. הבחור נידלק לוחץ על הגז ומתחיל להרביץ תחרות עם הפורשה על 180
קמ"ש, כל הדרך, תוך כדי שהוא שוכח בכלל את הבחורה בסוסיתא.
אבל הבחורה לא איבדה עשתונות והחלה לצפור בצופר, הבחור שהיה באקסטאזה של התחרות,
בכלל לא שם לב. שכח ממנה לגמרי.
הם חולפים על פני ניידת עם 2 שוטרים כשמכמונת המהירות מצפצפת ומהבהבת 210 קמ"ש.
רק אחד מהשוטרים הצליח לקלוט מה עבר אותם, מההלם נישאר קפוא לא זז.
השוטר השני התחיל לצעוק: משה משה מה קרה, מה זה היה ?
השני ענה לו: יעקב... לא תאמין מה ראיתי: למבורגיני ופורשה עושות תחרות על שני הנתיבים
וסוסיתא נהוגה ע"י בחורה מאחוריהם צופרת שיזוזו - היא רוצה לעקוף...

נהנהנהנה...

אני???

להתראות במגזין הבא!

תגובות? הערות? בקשות  - נשמח לשמוע! שלחו אלי או כתבו בפורום
מה אהבתם, מה פחות.. היכן להוסיף ואיפה לגרוע..

רוצים לראות מגזינים אחרים? תוכן המגזינים
בקרו באתר הערבה