מדברים ערבה

תודה לגלעד על התגובה המהירה והבהירה,
לא חשבתי שבתי האריזה יעברו לספיר, אך לערבה סנטר המשרתת את כל הערבה ומתפתחת באופן מרשים לשמחתנו, אזור התעשיה בספיר ממש מתאים ויתגמל את כולם. יהיה קרוב לדרומיים, תהיה שפע של חניה , תתאפשר תנועה חופשית של ספקים וקונים, עסקים נוספים יצטרפו וניצור אזור תעשיה תוסס ומזמין, ומי יודע אולי גם משקיעים חיצוניים יחליטו כי השקעה בערבה כדאית, ויקימו את המיזם שלהם ב א.ת. ספיר.
איכות חיים זו לא מילה גסה וכדי ליצור כזו עלינו לכבד ולהתחשב בשכנים שלנו ולהרחיק את המפגעים השונים מאזור המגורים לאזור תעשיה., גם אם נדרש לנסוע כמה דקות לאזור התעשיה המרוחק ממגורים, שווה על הפרעה לשכן ופגיעה בבטיחות ילדינו.
שבת שלום
גידי

ביום חמישי 22.3.07 נערכה אסיפת חברים בעין יהב.

נכחו 39 אנשים.

22 הצביעו נגד ההצעה של ההנהלה להקמת מחסן טכני בגוש המוסכים בתוך הישוב.

8 הצביעו בעד הצעת ההנהלה.

1 נמנע.

סטינו מן הנושא, לא מדובר כאן על להשקיע במרכז המסחרי שליד ספיר שזה רעיון לא רע ולא מנוצל לכשעצמו.... עם כל הכבוד למרכז המסחרי, אף אחד לא יעביר לשם את בית האריזה שלו...
באסיפה לגבי נסיעת המשאיות בחצבה לא הייתי אבל עלה שם רעיון של להקים "רחוב" של בתי אריזה ומחסנים באיזור של המוסך, מסגריה, טרנזיט, פאב... אבל כרגע זה רק רעיון, מישהו יודע אם מישהו כבר התחיל לעבוד על תוכניות מפורטת, אישורים, קבלת שטח וכו'.... זאת הבעיה, יש פה רעיונות פנטסטיים אבל רובם לא מיושמים.
אבל אם כבר מדברים על נסיעת משאיות, הנסיעה במושב היא לא הבעיה היחידה מסתבר, מי שמע על אוטובס של המועצה, מלא בילדי בית הספר שנסע בכביש עין יהב- חצבה ומשאית שעבר מולו הורידה לו מראה? המשאית נסעה במהירות (לפי מה שהנהג סיפר לי) שאם האוטובוס לא היה יורד לשוליים, היה קורה כאן אסון גדול מאוד....
קיימות כאן בעיות,וכל בעיה מתפצלת לבעיות קטנות וכן הלאה וכן הלאה, אי אפשר להמשיך להגיד יהיה בסדר, צריך לקחת את הבעיות האלה ולמצוא להן פתרונות, ויש פתרונות, ויש את האנשים שימצאו את הפתרונות ואם אין אז שיבקשו פתרונות ממי שאולי יש לו.

קראתי בעיון את ההודעה ואת התגובות אליה-
אתיחס לאזור התעשייה שנמצא בתחום טיפולי.
מזה שנים החברה והמועצה מקדמים בברכה כל יזם הרוצה לפעול וליזום בו, ההצלחות והכשלונות אינן תוצאה של המחיר בעבור השכרת המבנים .
היזמים השונים שהיו שם העדיפו בחלק מהמקרים לשלם יותר בעבור דברים שקיבלו לעיתים בחינם באזור התעשייה.
הפיתוי היה ונשאר , הקרבה ללקוחות הפוטנציאליים וההסכמות על עצימת עיניים ממפגעים שהמועצה אינה רוצה ואינה מוכנה לעשות.
מילוי הוראות החוק ושמירה עליהם אינו דבר קל , אך המועצה אינה יכולה ואינה רוצה לנהוג ולפעול שלא לפי החוק.

חלק מהכותבים ציינו את אזור התעשייה כפוטנציאלי בהחלפת הפעיליות הלא רצויות שהוזכרו, ואכן ישנן אפשרויות טובות לעשות זאת שם, רק צריך להיות מוכנים לשלם את המחיר.
והוא לא רק בכסף, אלא בזמן הגעה ריחוק וכו' , ולא רק של בתי העסק אלא בעיקר של הצרכנים.
איכות חיים היא בהכרח מלחמה מסוג אחר שכדי לנצח בה כמו כל מלחמה יש קורבנות
והשאלה היא האם אנו מוכנים להקריב אותם.

ולעניין עצמו - "ערבה סנטר" היו במגעים איתנו בעניין אזור התעשייה ולא הייתה בקשה שלא נעננו לה במסגרת הדיונים איתם ועדיין לא מאוחר - לידיעת אנשי עין יהב.

גלעד

נקווה להתייחסות של גלעד לבני לנ"ל

גידי, למה אתה כל כך תמים ?
הניסית לשאול או לברר כמה דמי שכירות המועצה מבקשת על כל מ"ר שעומד שומם כבר שנים ?

הריי היו שם - ח.ט הכרמל ומפעל פלסטיק ונגריות ועוד ועוד עסקים שנשברו - וגם שמעתי על הרבה מאוד יזמים שניסו להסכיר את הסככות אבל נבהלו מהמחיר למ"ר...

לא יודע מה המחיר ומה הארנונה אבל אם המועצה רוצה לקדם את איזור התעשיה היא צריכה לפתות יזמים להגיע לשם ולא לחכות שמישהו ישאל ואז "לתקוע" לו מחיר שיהיה לו יותר זול להשכיר סככה שוממת באחד המושבים.

ותחשבו על זה!

ממש במרכז הערבה ליד ספיר נבנה אזור תעשייה שהיה צריך לרכז את כל בתי המלאכה ומרכזי הקניות במקום מרכזי מחד ורחוק ממגורים מאידך, אך מחשבות של נוחיות על פני איכות חיים רוקנו את אזור התעשיה והיום הוא כמעט שומם ונטוש. הגיע הזמן לחזור ולהקים במקום שיועד לכך מהתחלה אזור מסחרי ושוקק חיים.
בהזדמנות אולי יורידו גם את מגדל מכון התערובת המכוער ופוגע ביופי הערבה.

אני חושבת שלכולם צריך להיות אכפת.
אם מדובר איכות חיים, אז האשלייה שאנחנו חיים בבועה מוגנת ומסודרת רק פוגעת בנו. זה שאנחנו תלויים בחסדי אנשים מבפנים כי אין פה עירייה מנותקת מהתושבים שפועלת רק לפי חוק ולא לפי גחמות, טובות ושיקולים שאולי נראים לטובת החברים אבל בסופו של דבר פוגעים בהם.
דוגמא? רכיבת ילדים על כלי רכב ממונעים. כבר קרה אסון בצופר, ואף אחד לא למד לקח. ילדים נמצאים בסיכון אמיתי, זו לא איכות חיים. דוגמא נוספת אותו שטח:הורים חסרי אחריות שחושבים שבגלל שאין פה משטרה זה בסדר להניח לילדים בני ארבע (!!!!!) לנהוג ברכב ממונע על כביש ראשי, או לוקחים אותם על הטרקטורון בתוך ארגז, או בארגז של הטנדר עם הכלבים- חשופים לכל אסון פוטנציאלי. זה רק עניין של זמן וזה ממש לא איכות חיים.
אז הכל מותר והכל פרוץ, כי נדמה שזו איכות חיים, לחיות כך בלי חוק ובלי שוטר. אבל זה פוגע רק בנו. מבנים שנבנים בלי היתרי בנייה, מסעדת ללא רישיון שמהוות סיכון בטיחותי ממש- כבר דיברו כאן על הגמלידה- וגם סיכון תברואתי. מבני ענק באמצע המושב שמשאיות נכנסות ויוצאות וגם אנשים פרטיים במכוניות פרטיות נכנסים ויוצאים מהחנייה כאילו זה חניון ולא כביש ראשי..
היום היתה בחצבה פגישה לגבי תנועת משאיות במושב, מי רוצה לנחש כמה אנשים הגיעו?!

סער לא כתב על ערבה סנטר בלבד, מה קורה עם שאר בתי האריזה בתוך החצרות, לא רק ערבה סנטר בתוך חצר?
מה קורה עם הביוב שהציף את ביתו של סער והרס לו מבנה שלם כי לא תיקנו בזמן את הביוב?
למי אכפת ?

שגי שלום,
אין לנו את הפריווילגיה להמשיך לשתוק? אולי, לדעתי נכון יותר לומר שאין לנו את הפריוילגיה לדבר.

וכל כך למה?

מאחר ובחברה קטנטנה ומצומצמת כמו לנו קשה מאוד מאוד לקום ולצעוק על עוול שנעשה לנו לדעתנו על ידי השכנים. הם השכנים! הם ההורים של החברה של הבן! הם המורה של הבת! הם הבן החוזר של השותפים! ועוד וריציות שונות שכולם יכולים לחשוב עליהן.

פעם מישהו אמר: אנשים לא מתלוננים, אז מה אכפת? ואני אומרת - אנשים לא מתלוננים כי זה לא נעים ולא יפה ללכלך על החברים שלנו. ולכן זה תפקיד ההנהלה- שהיא כביכול גוף אוביקטיבי שרואה את טובת הכלל והאחריות לא נופלת על אדם אחד שנתפס כמי שמלכלך על חבריו. מי שמתכוון לחיות פה, אלא אם כן הוא אדם מאוד מיוחד שבאמת לא אכפת לו להיות "מבודד" משכניו, לא רוצה להסתכסך עם שכניו-חבריו, אםילו אם הם מרשים ללקוחות שלהם לחנות על הכביש שלו, או חוסמים את הדרך לצרכנייה באופן קבוע עם מלגזות ומשאיות, או מורידים חצי מהגדר החייה הציבורית לטובת כניסה רחבה לעסק שלהם, או משתלטים על שטחים ציבוריים בבטון או במבנים... חורקים שיניים ושותקים.

הלוואי שהייתי פחות פחדנית, או יותר טובה או יותר אמיצה.. אבל אני לא. מה גם שכידוע כסף מדבר, מי ש"דורס" הוא בד"כ בעל אמצעים ולכן מעמדו נחשב חזק ובטוח. מי שיצא נגדו עלול למצוא עצמו לא רק בבעיה חברתית מול השכן אלא גם עם עוד קבוצה שמקורבת אליו, או עובדת איתו, או עושה בדיוק כמוהו ומפחדת שמחר יתפסו גם עליה..

איך להסביר? -- קשה להיות צדיק..

משפחה מקורבת אלינו רצתה להקים עסק מסויים, ובתור אנשים מתחשבים ושומרי חוק הם פנו להנהלת המושב וביקשו אישור. הם נקראו לישיבות, היו דיונים ובסוף הודיעו להם שלא מאשרים. החברים קיבלו את ההחלטה ופנו לדרך אחרת. פחות משמונה חודשים אחר כך שני חברי מושב אחרים עשו מעשה: משפחה אחת עשתה בדיוק מה שחבריי רו משפחה אחרת עשתה משהו אחר על אותו עקרון. הם לא שאלו איש, פשוט עשו. כשהתחילו לעבוד, שכנים שאל: מה קורה שם? וניתנו להם הסברים מרוחים ותירוצים עלובים, וגם הנהלת המושב מצאה שקל לה יותר להאמין לקשקושים מאר לדרוש הסברים. כשהכל היה מוכן ומישהו התלונן, אמרו בהנהלה: נו, אז עכשיו אחרי שהשקיעו כל כך הרבה נגיד להם לפרק?-- והלקח הוא שכל אחד עושה מה שהוא רוצה, ולא צריך לשאול יותר מדי.

כל מה שציינת, אמת לאמיתה והאמת הזו טופחת לנו יום יום, שעה שעה על פנינו
והיא רעה מאד מאד חולה. משום מה ולמרות הסכנות המיידיות הכרוכות בתופעות שהזכרת, אין איש מזדרז להעמיד אותן במוקד הדיון הציבורי, התרגלנו אולי שהעיסוק באיכות החיים שלנו, שייך לכמה "משוגעים לדבר" שצבעם ירוק, אני מבקשת להזכיר לכולנו שכאן לא מדובר רק באיכות חיים (כאילו שיש "רק" בדאגה הזאת), אלא סכנה מוחשית יומיומית שאורבת
ל - כ - ו - ל - ם , את ההתעסקות בשאלה אם עומדת לנו הזכות להעיר ולנער את מי שתפקידו ליישם חוקים ונוהלים למען בטחוננו משום שעד כה שתקנו, יש לדחות מיידית על הסף, שכן, אם לא כך נעשה, נוסיף חטא על פשע והרעה החולה הזו שאנו הבאנו על עצמנו, תהפוך לבכייה לדורות. עדיין לא מאוחר אם כי דורש אולי משאבים יותר יקרים. האם יש לנו דבר יקר יותר מחיינו?

מה שסער תיאר הוא תיאר מנקודת מבטו ואין להתווכח על כך- אני בטוחה שכולם מסכימים עם לפחות חלק מהדברים.
אני רק מבקשת להזכיר לאלו שלא רוצים את ערבה סנטר ליד הבית, שהרבה הרבה לפני ערבה סנטר השתוללו במושב אותן בעיות בדיוק, אלא שאז זה היה "רק" משאיות חקלאיות, "רק" כניסות לבתי אריזה שהפתח שלהם נמצא על הכביש הראשי ( לא חלילה בכביש הגישה לבית המגורים של בעל בית האריזה), "רק" טרקטורים ללא אורות וללא פסים זוהרים עמוסים בתוצרת שעושים רוורס וחוסמים את הכביש לדקות ארוכות, "רק" משאיות שפורקות וטוענות מוצרי חקלאות על תחנות הסעה לילדים, וגם שוברות אותן ומקמטות את "גדר הבטיחות" שלהן כאילו היו מנייר. ועד היום זה לא תוקן, דרך אגב. לא שמעתי מישהו מתלונן אז, אתם שמעתם? אולי בגלל שהמתלוננים היו אלו שלהם שייכות המשאיות, בתי האריזה וכו'?

אז לפני שמתנפלים על ערבה סנטר- בואו נחשוב רגע- אם מותר (ומותר) לחברי המושב למצוא תעסוקות שאינן חקלאיות, יש להקצות להן מקום מיוחד ובטיחותי, ולא להניח לאנשים להקים ולהשקיע ואז להזכר שזה מפריע. כנ"ל לגבי מוסכים, חנויות, פאבים של תאילנדים, צימרים,מסעדות, חדרי כושר וריקודים ועוד ועוד "יוצרי פקקים" כאלו. חנייה למשל- כל עוד המכוניות חונות בחנייה בשטח בעל הבית, למי זה מפריע? רק אם המכוניות חונות על הכביש המשמש את כולם זה מפריע, ועל זה היו חכמי המושב צריכים לחשוב לפני כן.
אם המושב לא הודיע, לא אמר, לא ביקש, לא הקצה, לא התנה- אי אפשר לבוא בטענות לאנשים פרטיים שעשו והשקיעו כראות עיניהם.
כמו שנאמר: סוף מעשה במחשבה תחילה!

ואם אין חוק ואין שופט- לא דין ולא דיין, איש הישר בעיניו יעשה ושכניו יסבלו. וגם ירוויחו. האם המקטרגים לא משתמשים בשירותיה הטובים של ערבה סנטר? אני מוכנה להתערב שכן, אבל רק שזה לא יהיה קרוב מדי לבית שלהם...

בקיצור- זו אחריות המושב והמושב בלבד. אם ההנהלות נרדמו והתושבים שתקו - ככה זה נראה ואין למי לבוא בטענות.

ככל שנסתכל יותר, נראה איך פגענו בעצמנו באיכות החיים, סער תיאר בעדינות רבה מצב קיים.
משאיות גדולות נוסעות ברחבי המושב במהירות, נערים נוסעים בשעות לא שעות במהירות אם הטרקטרונים, אנשים מהלכים על הכביש ללא פנס או כל תאורה זוהרת אחרת.
ילדים יורדים במרכז ,(כיתות נמוכות )חוצים כבישים ללא שימוש בכללי זהירות, חברי מושב ממהרים מאוד מאוד לגרעין לערבה סנטר ועוד נוסעים במהירות מופרזת בתוך ביתם שלהם,
בכל מושב יקום אדם ויצעק ויעשה משהו ועכשיו.

השאיפה לאיזון בחיינו כוללת איזון בשני תחומים חשובים מאוד: הסביבה בה אנו חיים והחברה בה אנו נמצאים.
אילו תחומים מאד מתסכלים כי על פי רוב אין לנו כח או יכולת לשנותם
בכדי לגרום שינוי אנו חייבים לצאת מאיזור הנוחות שלנו (על הספה מול הטלווזיה) ולצאת ולעשות משהו למען שינוי המצב הקיים.

זה לא נוח, זה דורש השקעה של זמן ולפעמים גם כסף, אבל בסופו של דבר זה בידינו.

לנו כחברה קטנה , כמעט משפחתית, צריך להיות איכפת מה עובר על שכנינו. לנסות לתמוך ולסייע במה שאפשר.

רעש, זיהום אוויר, סכנות בטיחותיות הפגועים באיכות החיים, משפיעים על כל תחומי החיים צריך ואפשר למצוא פתרונות. גם אם הם דורשים וויתור מסויים על נוחות
אני מחזקת את ידי ועד הפעולה בעין יהב ומאחלת לחברי חצבה למצוא פתרון העונה על צרכי כל המתגוררים במושב.

הגיע הזמן שגם בחצבה יבינו את גודל הבעיה והסכנה בהמצאותם של בתי אריזה ומחסנים בתוך המושב שבגללם משאיות נכנסות למושב ודוהרות בכבישים הצרים שלא מתאימים למשאיות אלא לטרקטורים, מכוניות, רוכבי אופניים, הולכי רגל, אמהות עם עגלות תינוק וכו', לא רחוק היום שיידרס ילד או אימא עם תינוק ע"י אחת המשאיות, שלא די בכך שנוסעות בתוך המושב אלא נוסעות בתוך המושב במהירות מופרזת, תו"כ דיבור בפלאפון.... אני כמעט נדרסתי 5 פעמים ועוד פעם אחת נאלצתי לרדת הרבה מעבר לשולי הכביש עם הטרקטור בגלל משאית.....
חוץ מסכנת הדריסה, כל לילה שעוברת משאית ליד הבית שלי אני מרגיש כאילו יש רעידת אדמה או מישהו מנער לי את הבית....
הגיע הזמן לקחת את כל הבעיות בחצבה ולפתור אותן באופן מיידי לפני שיקרה אסון!!! (משאיות, ביוב שמציף בתים, ליכלוך, צימרים-שכנים-פרטיות-בריכה "בני דודים" שעובדים במושב... ויש עוד....)
אגב, איכות חיים