לפני זמן מה שמעתי בדיחה יפה מחבר והעליתי אותה על הכתב. היום נזכרתי בבדיחה ולא במקרה.
קיראו קודם את הבדיחה ורק לאחר מכן פיתחו את התמונה/כתבה המצורפת שסרקתי מתוך עיתון "קול העיר" של בני ברק ותראו איך אין בדיחות, והמציאות עולה על כל דמיון או בדיחה ושתהיה מטורפת ככל שתהיה.
מאיר.
לאדם אחד היה לא עלינו בן לא יוצלח, כל חוכמתו הגיעה עד קרסוליו, כל שניסו ללמדו תורה נכנס לראשו בצד צפון ויצא מיד בדרום. כמו שנאמר בור סוד שאינו קולט טיפה...
גדל הילד והתבגר אך נשאר בור ועם הארץ, ביאושו החליט האב לשלוח אותו לקרוב משפחתו בעיר רחוקה שהיה אדם נכבד ופרנסתו באה לו ברווח מהיותו ממונה על קבר צדיק גדול שהיה באותו עיר ושאליו נהרו אלפים להתפלל ולבקש ישועות, ומהתרומות הנכבדות שהשאירו לו וזאת בכדי שיראה את דרכיו ואורחותיו ואולי ילמד ממנו את סודות "המקצוע" וכך עשה.
לאותו קרוב היתה בת צעירה ויפה והבחור שהגיע כבר לפרקו שם עיניו עליה.
יום אחד פנה הבחור לקרובו, שח את ליבו , וביקש את ידה של בתו.
עד כאן! הודיע לו האב נחרצות. בכדי שתהיה ראוי לבתי חייב אתה להוכיח כי אינך בטלן לא יוצלח וכי הינך מסוגל לעמוד ולהתפרנס בכוחות עצמך ולא להזדקק לעזרתי כל הזמן. קח חמור וצידה לדרך, צא לנדוד בדרכים וכשתצליח במעשיך אתן לך את בתי לאשה." ובדברו צייד את הבחור היטב, נתן לו את ברכת הדרך ושילח אותו לדרכו.
נדד הבחור בדרכים ימים רבים והגיע למדבר, לאחר מספר ימי נדודים מתישים במדבר הצחיח קרס החמור מתשישות והתפגר.
ישב הבחור על הארץ ליד גופת החמור חסר אונים ולא ידע מה לעשות, בין כה וכה התחיל פגר החמור להסריח מחמת החום. בלית ברירה חפר הבחור בור גדול, קבר את החמור, וישב ליד הקבר שובר את ראשו מה לעשות הלאה.
לפתע נשא את ראשו וראה שיירת גמלים מתקרבת, כשהגיעו אליו שאלו אותו למעשיו, נזכר הבחור בקרוב משפחתו ומטרת נסיעתו וענה כי במקום קבור צדיק וכי הוא ממונה על שמירת המקום וכבוד הצדיק.
כששמעו זאת ירדו כולם מהגמלים, כרעו על ברכיהם והתפללו ארוכות, ולפני שהמשיכו בדרכם השאירו לבחור תרומה הגונה לזכות הצדיק ולטיפוח המקום.
השמועה על קבר הצדיק הגדול עברה מפה לאוזן ועשתה לה כנפיים בכל המדינה. כל השיירות סטו ממסלולם ובאו להתפלל אצל הצדיק שהתגלה וכמובן השאירו נדבות הגונות.
לאחר זמן לא רב עלה הבחור לגדולה, בנה במקום מצבה מפוארת והפך לאדם עשיר ומכובד.
בינתיים שם לב קרוב המשפחה כי זרם המבקרים בקבר הצדיק שלו פוחת והולך, כשחקר לסיבת הדבר התברר לו כי התגלה במדבר קבר של צדיק חשוב בהרבה מהצדיק שאצלו וכולם נוהרים לשם במקום אליו.
הסתקרן האיש מאד ונסע למקום בכדי להתרשם בעצמו מאותו הצדיק. בהגיעו נדהם לראות את קרובו הבחור הלא יוצלח ולאן שהצליח להגיע וביקש שיספר לו את סוד הצלחתו.
לקח אותו הבחור הצידה וסיפר לו את כל האמת, על מות החמור שנתן לו, קבורתו במקום, ועל השמועה על קבר הצדיק שהופץ בין ההמונים.
טפח לו קרובו על כתפיו בהנאה ואמר. "אינך יודע, אבל לא סתם צדיק יש לך כאן, אלא צדיק בן צדיק, צדיק זה שקבור פה אינו אלא בנו של הצדיק שקבור אצלי..."
.
.
.
.
.
