מים מותפלים

[limors]

מצורף קישור לכתבה שהתפרסמה בעיתון הארץ בתאריך 9/11/2007
בנושא השפעת המים המותפלים על גידולים חקלאיים

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/S ... ntrassID=0

רשות ניקוז ערבה

[חקלאי]

ברגע שהמים המותפלים יעברו מיהול עם המים הרגילים (לדוגמא בערבה עם מי הבארות) הם יהיו מצויינים לחלקאות.

בנוסף גם אם יתקבלו מים מותפלים בלבד ניתן בקלות להוסיף להם מלחים ודשנים על מנת שיתאימו לגידול.

הבאת תוספת מים לערבה היא דבר חיובי ביותר ויכולה לגרום לתנופת פיתוח רצינית באזור ולגדילת המושבים. אפילו אם מחיר המים יעלה בסופו של דבר עדיף לשלם יותר על מים אבל שמכסות יגדלו ויהיה ניתן לכל יחידת משק לגדל על יותר דונמים.

הרי ידוע שבעתיד לא יהיה ניתן לסמוך על הבארות בלבד אז כדאי כבר היום להתחיל ללמצוא פתרונות לעתיד.

[limors]

לתשומת לב,

1. המים המותפלים, מי- ים, הנם אופציה של התקופה האחרונה.
2. הנושא נמצא כל הזמן ברקע לקראת הכנת תכנית אב לערבה התיכונה, נבחנות מספר אפשרויות, להגדיל את מקורות המים ולשפר את איכותם.
3. בסיכום עם רשות המים אנו פועלים במשותף בשני מסלולים לטווח הקצר/בינוני והארוך:
· לטווח הקצר / בינוני – להשלים הפקה של 41-40 מלמ"ק לשנת 2010 ובעיקר הגדלת ההפקה השעתית במקום 5250 קוב"ש לפחות ל- 7000 קוב"ש, המשמעות יותר קידוחים ע"פ המלצות הידרולוגיות.
· לטווח הארוך – חיבור אזורי הערבה צפון, מרכז, דרום (לא בהכרח טוב לנו) – בדיקת התכנות של מקורות מים שכנים בכמות ובאיכות, בדיקה כלכלית – לו"ז אחרי אישורים, תכנון וביצוע כמה שנים.
4. מניסיון של הערבה הדרומית הנמצאת בהכנת תכנית אב שבסיסה שיפור באיכות המים, נדרשו בהסכמה לצמצם מסיבית בכ- 30% את הקצבות המים בטוענה שמים איכותיים יותר שווים יותר בקבלת יבולים.
5. להסכים לייקור משמעותי של מחירי המים.
6. רפורמה – צריך לזכור ולהבין את משמעות הרפורמה שניסה / מנסה שר החקלאות להשלים עם משרד האוצר, בסוף תהליך של כ- 5 שנים להגיע לכך שחקלאות תשלם את מחיר עלות המים השפירים המסופקים, הערכה בין 5-4 ₪ לקוב! ההתייחסות למים מליחים/נחותים/שוליים בינתיים אחרת.
7. מים מקומיים / באזור עצמו, ביתרון שאין לזלזל בו:
· סבסוד שנתי של עשרות מיליוני שקלים בשנה.
· במחירי מים השפירים החזויים יפלו גידולים וחקלאים, מרכיב ההוצאה במים יגדל משמעותית.
· הקצבות מעודכנות גבוהות של 70,000 קוב ליחידת משק בשנה – היו נתוני פתיחה הכרחיים לפני משא ומתן.
· אין תלות במערכת הארצית – כמו שנת בצורת, כנרת, מצוקת מים ארצית במשמעות של קיצוצים בהקצבות מים לאורך ולרוחב – אצלנו כמה שהצלחנו לפתח יותר זה מה שיש.

8. בסדר הפוך – באם כבר היה בפועל מקור מים חיצוני:
· ייפסק הלחץ להשלים את הסכם המים עם ירדן – תוספת קידוחים למים שפירים חדשים חליפיים והמאמץ לשמור על המערכת הקיימת.
· ייפסק הפיתוח המואץ בו אנו נמצאים.
· ייפסק המאמץ למים מותפלים ומערכות למי שתייה במושבים (מה שכבר קורה בפועל כיום) בהנחה שמתי שהוא יגיעו מים אחרים.
· מאגרים לגיבוי ותפעול – לא היה מאגר שיזף וייפסק מיד תכנון וביצוע מאגרים נוספים, כל זה בהנחה שחיבור חיצוני יבטל את הצורך.

המסקנה שצריך לפעול בשכל ובסבלנות לניצול מרבי של האפשרי באזור, להיערך לתכנון ולביצוע תכנית טובה מול הקצבות ודרישות מים עתידיות , להגיע מוכנים מול הקצבות, איכות, תשתיות ומחירים המתאימים לאזור מבודד וייחודי כשלנו. בסוף התהליך נגיע למימוש המטרות: גם ניצול מקומי מלא, גם חיבור חיצוני וגיבוי הדדי של שני מקורות מים כולל מיהול ושילוב.

בברכה,
עמי שחם
מנכ"ל רשות הניקוז

[חלקאי סביבתי]

אתה טוען שלא כדאי להתחבר לרשת הארצית מאחר ומחיר המים יעלה ובסופו של דבר את רוצה להתחבר רק לגיבוי. הרי ברור שאם יתחברו זה יהיה מחויב בשימוש שוטף במים ולא רק לגיבוי. מדינת ישראל לא תשקיע מיליונים רק כדי לתת גיבוי.
אם המים באיכות טובה ניתן באמת להשקות פחות מים. למעשה ניתן להקטין את כמות המים ביותר מחצי (בגידולים פלפל, חצלי, מלון ועגבניה). בנוסף לזאת יש פוטנציאל להגדיל יבולים ולשפר את איכות הפרי וחיי המדף שלו. כך שאולי העלות לכל יחידת משק תעלה אך הרווח שיעלה יוכל לכסות על עך ואף יותר.

ובעניין הסביבתי, ברור היום לכולם שהשאיבות לא עושות טוב לאקוויפרים (המלחות, קריסות וכו'). בקידוחים העמקוים שנעשו בפארן (ואולי בעוד מקומות) נמצאו מתכות וחומרים שעלולים להיות בעיתיים מאוד לשימוש חקלאי. אנשי טל טוענים שנים כבר שהקידוחים העמוקים הם בעיתיים מאוד מבחינת איכות המים.
כמובן שישנם המלחות גם מזה שאנו מדשנים וזה בסופו של דבר יורד למטה, וגם פה כנראה בעתיד נצטרך להצטמצם או לעבור לגידול המצבעים מנותקים.
אגב עניין המצעים המנותקים, ברגע שמחיר המים יעלה זה יאלץ אותנו למחזר את המים ולגדל במצעים מנותקים. העלויות של גידול כזה הן אכן גבוהות מאוד אבל בסופו של דבר הם יובילו אותנו קדימה. כמובן שאז השימוש במים ליחידת משק יהיה בסביבות 10% ממה שהוא היום ואז מחיר המים יהיה פחות חשוב ואיכותם תיהיה הדבר החשוב.

אם אכפת לנו גם קצת מהסביבה שלנו אנחנ ניהיה חייבים לצמצם את מספר הקידוחים ולא להגדילם, ובכדי לא לפגוע בחקלאות באזור הבאת מים מבחוץ היא פיתרון מתאים יותר.

העניין הסביבתי כרגע לא מופנם כאן מספיק אבל בסופו של דבר התקנים יוחמרו בכל העולם וחלקאות שתיהיה ידידותית יותר לסביבה תיהיה ממותגת יותר טוב. כבר היום ברשתות באירופה יש מושג של חקלאות ביולוגית, חקלאות שמנסה כמעט ולא להשפיע על הסביבה, וברשתות מסוימות היא מקבלת מחירים גבוהים יותר.

[limors]

אני לא טוען שלא כדאי להתחבר למערכת הארצית, ההיפך הנכון, אני טוען שזה ייקח זמן, יש לזה משמעויות נרחבות ובעיקר שלא להזניח את הטווח הקצר והבינוי להמשך הפיתוח ובסופו של דבר נשלים מהלך כולל ללא עצירת קליטה ואכלוס.
איכות סביבה, מאזני מים ואיכותם - ישראל ירדן - בתחום הערבה הדרומית והצפונית נמצא בעבודה ומעקב שוטף, לאחרונה תיגברנו חוקר נוסף למטרה זו.

עמי שחם