על ידי דרורהנ » יום שני 09 יולי, 2007 1:31
לכותב בנושא "על מה הרעש"
אין צורך להוסיף על תשובתה הממצה של רוני ס.אשר ציינה בבירור מדוע חשוב ודוחק להתיחס היום ועכשיו- ולא להתעורר בעוד 25 שנים... ובאותו עניין- תזכורת לכך שפרוייקטים אומללים יצאו לדרך לפני שנעשתה בדיקה מקפת ומעמיקה, נבחנו חלופות שונות, אלטרנטיבות וכן פיזור פרויקטים קטנים ופחות מזיקים לעומת פרויקט ענק רב ממדים אשר השפעותיו על הסביבה בעלות משמעויות רבות ובלתי חזויות לדוגמא [דוגמאות מעטות...] 1. סכר אסואן הענק- אשר הציף שכיות חמדה ארכיאולוגיות, וכפרים שחיו בהם פאלחים, הביא ברכה רבה למצרים לצד קשיים ובעיות שרק סקר מעמיק היה יכול לחזות. תופעה כמו שקיעת אזור הדלתה שהוא אסם המזון של מצרים, בשל עצירת הסחף אשר הגיע לפני הקמת הסכר לים התיכון. כתוצאה מכך מומלחים מי התהום בדלתה והקרקעות הופכות למלוחות- מצב בלתי הפיך! ואלה הן רק חלק קטן מן ההשלכות!
2. ייבוש ימת אראל אשר ברוסיה בעזרת פרויקט שאיבה ופיתוח אזורי- אמנם הפנה את מי הנהרות שזרמו לימה לצורך שתיה ולקיום יום יומי באזור- אך כתוצאה מן הייבוש הפך אזור עצום בשטחו למדבר חרב, שתושביו סובלים ממחלות נשימה קשות ומגוון מחלות עור, ואשר הקרקע אינה מגדלת יותר שום גידולים חקלאיים- וזאת משום שלא לקחו בחשבון את הקרקעות המלוחות שבקרקעית הימה שעם ייבושה התעופפו ברוח וגרמו יותר נזק מהתועלת שבייבוש הימה.
3. ייבוש ימת החולה - אשר הוחלט ליבש בסוף שנות ה-50 לאחר שהיה כבר ברור לחלוטין כי יתוש האנופלס ומחלת המאלריה אינם יותר בישראל. השלכות הייבוש גרמו נזק קשה לקרקעות הכבול בעמק, כך שלאחר 3 - 4 שנות עיבוד חקלאי נמצא כי לא ניתן לעבדם יותר, חומציותם גבוהה, הקרקע דליקה וקלה לבערה, שוקעת ומסכנת כלים חקלאיים, כמו כן, חנקות מאדמת הכבול זרמו עם מי הירדן לכנרת גרמו לזיהום קשה במי מאגר השתייה של מדינת ישראל לריבוי בקטריות ולסיכון קשה שהביא את הממשלה להחליט כידוע, על הצפה מחודשת של חלקו של אגם החולה שיובש.
אלה הן כאמור מעט מאד דוגמאות.
קיימים עשרות מקרים נוספים אשר צריכים לעורר את הציבור ואת מקבלי ההחלטות להמנע מלבצע פרויקטים ללא הבנה מעמיקה של השלכותיהם.
צינור מוביל דלק אשר עובר מאלסקה לעבר קנדה וארה"ב חוצה בדרכו קו שבר אחד בלבד- וכדי להתגבר על סכנה בפגיעתו כתוצאה מתזוזה בקו השבר, נבנה באזור שלם לאורכו מערך של בולמי זעזועים, גלגלים ומערכות אשר מיועדות להקטין פגיעה של רעש אדמה בצינור.
בערבה מדובר על עשרות, קוי שבר אשר צינור צריך לעבור. שלא לדבר על כמות עצומה של 2 מיליארד קו"ב מים, ולפי התוכנית רכז גבוה של מלחים המוזרמים לים המלח.
חובה לבדוק לא רק את החלופה המסויימת הזו, כפי שעושה קרן המטבע העולמית והמומחים שגוייסו לכך- אלא -את כל החלופות המערביות וגם את זו שהוצעה על ידי אלי רז.
צריך לדאוג שההחלטות הסביבתיות המתקבלות תהיינה על בסיס כל הידע, על בסיס צרכי מדינת ישראל, ולא על בסיס פוליטי.
לכן, חשוב להתעורר היום ולא לפני שיהיה מאוחר מדי!
דרורהנ