עצומה אינטרנטית - תעלת ים סוף

[גילה טל]

כפי שהבטחתי - העצומה האינטרנטית מוכנה ואתם מוזמנים להתחיל לחתום.

אם אתם מגלים בעיות או קשיים, אם נראה לכם שצריך לשנות משהו או משהו לא ברור - נא הגיבו להודעה זו!

אתם מוזמנים להפיץ את הקישור בכל דרך שעולה על דעתכם - הטוב ביותר לקשר לכתובת של ההודעה הזאת, וכן לקשר להודעה קודמת שמכילה הרבה אינפורמציה על הנושא, אבל אפשר גם לשלוח באימייל את הקישור הישיר לעצומה - שימו לב שהעצומה קיימת גם באנגלית ואפשר לשלוח גם לדוברי אנגלית. אם מישהו מתנדב לתרגם גם את המכתב - יבורך.

וכמובן - תודה למיכה סילבר שכתב והכין את העצומה!

קישור ישיר לעצומה:
http://www.arava.co.il/petition/

[אורי]

לפני שקופצים לעצומות וקריאות מחאה- כדאי לבדוק את העובדות
הבנק העולמי הודיע על קיום שני סקרי התכנות- האחד פיזי/ מכני/ גיאולוגי/אקולוגי
והשני חברתי/כלכלי.
הבנק היקצה כמה מיליונים יפים לכל סקר ולא מזמן נבחרו 7 חברות בין לאומיות גדולות אשר תתבקשנה להגיש הצעות להכנת הסקר.
במקביל כל הגופים החוקרים העוסקים בנושא, בישראל ובירדן, התבקשו לציין את תחום מומחויותיהם (המכון הגיאולוגי, חוקרים שונים, אוניברסיטאות ועוד) בכדי שניתן יהי לשכור אותן לטובת הסקר

אז על מה הרעש?

דרך אגב- הערכות הן כי הפרויקט עצמו יקח עד 25 שנים

[רוני סיבוני]

לא מדובר בקריאות מחאה אלא בקריאה לבדוק עוד חלופה או חלופות ולא רק את התעלה . איני יודעת אם היית בהרצאתו של אלי רז ( כי אי אפשר לדעת מי אתה ) אבל אם היית שם בוודאי שמעת את הצעתו המלומדת וגם את אמירתו הנבונה , לדעתי , שבודקים דבר בו רוצים ואם בודקים רק אפשרות אחת זה מפני שרוצים רק בה .
זו הסיבה שהעלינו את הדרישה לבדוק גם את הצעתו של אלי . אם קראת את החומר ושמעת את דבריו , בוודאי נכחת שיש בהצעתו הגיון רב ויש מקום לבדוק אותה , לעומת החסרונות הרבים של התעלה . חשוב שהמליונים שהבנק העולמי הקציב ישמשו לבדיקת ייתכנות כל החלופות ולא רק לבדיקת ייתכנות התעלה .
איני יודעת בן כמה אתה אבל יש כמה אנשים שרוצים לחיות כאן גם בעוד עשרים וחמש שנים ויותר ( אני למשל , בעיקר אם יהיה כאן בית אבות סיעודי ) ויהיה עצוב מאוד אם בעוד שלושים שנה יווכחו בכל הנזקים שהתעלה תגרום ואז יתפסו את הראש ויזעקו : " למה לא בדקנו את ההצעה האחרת ?! " ( היו דברים מעולם בארצנו , כידוע לכולם ) ואני לא מדברת רק על המלחת מי התהום שלנו אלא על כל הנזקים הסביבתיים שכבר עכשיו יש מי שמצביע עליהם . עוד לפני סקר הייתכנות .

זו ההזדמנות להפנות את תשומת הלב לכך שההחתמה על הקול הקורא מתקדמת לא רע , רק חבל שמספר החותמים מהערבה התיכונה דל יחסית .

[דרורהנ]

לכותב בנושא "על מה הרעש"
אין צורך להוסיף על תשובתה הממצה של רוני ס.אשר ציינה בבירור מדוע חשוב ודוחק להתיחס היום ועכשיו- ולא להתעורר בעוד 25 שנים... ובאותו עניין- תזכורת לכך שפרוייקטים אומללים יצאו לדרך לפני שנעשתה בדיקה מקפת ומעמיקה, נבחנו חלופות שונות, אלטרנטיבות וכן פיזור פרויקטים קטנים ופחות מזיקים לעומת פרויקט ענק רב ממדים אשר השפעותיו על הסביבה בעלות משמעויות רבות ובלתי חזויות לדוגמא [דוגמאות מעטות...] 1. סכר אסואן הענק- אשר הציף שכיות חמדה ארכיאולוגיות, וכפרים שחיו בהם פאלחים, הביא ברכה רבה למצרים לצד קשיים ובעיות שרק סקר מעמיק היה יכול לחזות. תופעה כמו שקיעת אזור הדלתה שהוא אסם המזון של מצרים, בשל עצירת הסחף אשר הגיע לפני הקמת הסכר לים התיכון. כתוצאה מכך מומלחים מי התהום בדלתה והקרקעות הופכות למלוחות- מצב בלתי הפיך! ואלה הן רק חלק קטן מן ההשלכות!
2. ייבוש ימת אראל אשר ברוסיה בעזרת פרויקט שאיבה ופיתוח אזורי- אמנם הפנה את מי הנהרות שזרמו לימה לצורך שתיה ולקיום יום יומי באזור- אך כתוצאה מן הייבוש הפך אזור עצום בשטחו למדבר חרב, שתושביו סובלים ממחלות נשימה קשות ומגוון מחלות עור, ואשר הקרקע אינה מגדלת יותר שום גידולים חקלאיים- וזאת משום שלא לקחו בחשבון את הקרקעות המלוחות שבקרקעית הימה שעם ייבושה התעופפו ברוח וגרמו יותר נזק מהתועלת שבייבוש הימה.
3. ייבוש ימת החולה - אשר הוחלט ליבש בסוף שנות ה-50 לאחר שהיה כבר ברור לחלוטין כי יתוש האנופלס ומחלת המאלריה אינם יותר בישראל. השלכות הייבוש גרמו נזק קשה לקרקעות הכבול בעמק, כך שלאחר 3 - 4 שנות עיבוד חקלאי נמצא כי לא ניתן לעבדם יותר, חומציותם גבוהה, הקרקע דליקה וקלה לבערה, שוקעת ומסכנת כלים חקלאיים, כמו כן, חנקות מאדמת הכבול זרמו עם מי הירדן לכנרת גרמו לזיהום קשה במי מאגר השתייה של מדינת ישראל לריבוי בקטריות ולסיכון קשה שהביא את הממשלה להחליט כידוע, על הצפה מחודשת של חלקו של אגם החולה שיובש.
אלה הן כאמור מעט מאד דוגמאות.
קיימים עשרות מקרים נוספים אשר צריכים לעורר את הציבור ואת מקבלי ההחלטות להמנע מלבצע פרויקטים ללא הבנה מעמיקה של השלכותיהם.
צינור מוביל דלק אשר עובר מאלסקה לעבר קנדה וארה"ב חוצה בדרכו קו שבר אחד בלבד- וכדי להתגבר על סכנה בפגיעתו כתוצאה מתזוזה בקו השבר, נבנה באזור שלם לאורכו מערך של בולמי זעזועים, גלגלים ומערכות אשר מיועדות להקטין פגיעה של רעש אדמה בצינור.
בערבה מדובר על עשרות, קוי שבר אשר צינור צריך לעבור. שלא לדבר על כמות עצומה של 2 מיליארד קו"ב מים, ולפי התוכנית רכז גבוה של מלחים המוזרמים לים המלח.
חובה לבדוק לא רק את החלופה המסויימת הזו, כפי שעושה קרן המטבע העולמית והמומחים שגוייסו לכך- אלא -את כל החלופות המערביות וגם את זו שהוצעה על ידי אלי רז.
צריך לדאוג שההחלטות הסביבתיות המתקבלות תהיינה על בסיס כל הידע, על בסיס צרכי מדינת ישראל, ולא על בסיס פוליטי.
לכן, חשוב להתעורר היום ולא לפני שיהיה מאוחר מדי!
דרורהנ