סיפורו של חמור

[צביקה א]

חמורו של האיכר נפל לבאר הישנה והיבשה.

החמור החל לנעור ולקרא לעזרה.
האיכר לא ידע מה לעשות,
מאחר והחמור ממילא היה כבר די זקן,
והבאר יבשה ומטה ליפול,
החליט האיכר לקבור את החמור
בתוך הבאר ובאותה הזדמנות
גם לסתום אותה.

קרא האיכר לכל שכניו,
כולם באו עם אתים החלו לעדור
זבל לתוך הבאר. תחילה החמור נער,
אך אחרי מספר רגעים הוא השתתק.

האיכרים המשיכו לעדור זבל לתוך
הבאר, והחמור שותק.

הלך האיכר והציץ לתוך הבאר
ולהפתעתו הרבה ראה כי החמור
עומד בבאר על ארבע רגליו,
כל פעם שכף זבל הושלכה עליו,
הוא ניער אותו מגבו ודרך עליו.
כך הלך הזבל והצטבר בקרקעית
הבאר ועם כל כף נוספת החמור
עלה עוד ועוד מספר סנטימטרים למעלה.

כך, עד שהבאר התמלאה
והחמור צעד החוצה מן הבאר הנטושה.
מוסר השכל:

גם אם זורקים עליך זבל,
לא הבכי והיבבות יוציאו אותך ממנו.
יש לנער את מה שמושלך עליך ,
לדרוך עליו, ולהתקדם הלאה.......

[בן אדם - לא חמור]

סיפור נאה על חמור עם מוסר השכל לחמורים.
ואני טוען שמי שלא צועק לא יודעים שכואב לו.
להמשיך "קדימה" כדבריך רק מזמן את הפעם הבאה.

[אני]

הגירסא של הסיפור על החמור זהה לגירסה של אהבה על הסוס
תנסה משהו אחר!

[צביקהא]

עד כמה ששוות הן... רק אלוהים יודע...



ביום שאלוהים ברא את האישה הופיע מלאך ושאל: מדוע אתה משקיע כל כך הרבה זמן ביצירה זו? ואלוהים אמר: האם ראית את המפרט שתכננתי לה? היא מורכבת מיותר ממאתיים חלקים בעלי יכולת לתפקד על דייאט קוקה קולה וקמצוץ מזון בלבד, בעלת זרוע שיכולה להחזיק ארבעה ילדים בו זמנית ובעלת נשיקה שיכולה לרפא מברך חבולה ועד לב שבור, ואת כל מה שהיא עושה, תוכל לבצע בשתי ידיים בלבד. המלאך נדהם מהתשובה. רק שתי ידיים? בחיים לא! וזה רק הסטנדרט הרגיל? זה יותר מדי עבודה בשביל יום אחד! חכה למחר כדי לסיים! לא, אני לא, אמר אלוהים. אני קרוב לסיום היצירה הזו, שקרובה כל כך ללבי. כבר עכשיו, עוד לפני שהיא גמורה, היא מרפאה את עצמה כשהיא חולה, ויכולה לעבוד 18 שעות ביממה.

המלאך התקרב ונגע באשה: אבל עשית אותה כל כך רכה. היא רכה, הסכים אלוהים, אבל גם קשוחה. אין לך מושג מה היא מסוגלת לבצע ומול אילו קשיים היא יכולה להתמודד. האם תהיה מסוגלת לחשוב? שאל המלאך. לא רק שתוכל לחשוב, אמר אלוהים, היא תוכל אף לחשוב בהגיון, ולהתווכח.

המלאך נגע בלחי האישה. אופס, יש פה דפקט, אמרתי לך שאתה מנסה להכניס יותר מדי בדגם הזה. זה לא דפקט, אמר אלוהים, זו דמעה. בשביל מה דמעה, שאל המלאך ואלוהים אמר, הדמעה היא דרכה להביע שמחה, סער, כאב, אכזבה, אהבה, בדידות. המלאך התרשם. חשבת על כל דבר! אישה היא דבר מדהים באמת!

אכן כך! יש נשים בכל הגדלים, בכל הצבעים ובכל הגזרות אבל לכולן אותן תכונות: לנשים יש כח ועוצמה אינסופיים, הן סובלות קשיים אבל מסוגלות לחוש אהבה ואושר. הן מחייכות כשהן רוצות לצרוח. הן שרות כשהן רוצות לבכות, הן צוחקות כשהן עצבניות, הן נלחמות עבור דבר שהן מאמינות בו. הן מתקוממות כנגד חוסר צדק. הן לא מקבלות "לא" כתשובה, כשהן מאמינות שיש פתרון טוב יותר. הן אוהבות אהבה שאינה תלויה בדבר. הן בוכות כשהילדים שלהן מצליחים ומעודדות חברים בכישלון. הן מוצאות חוזק גם כאשר נראה להן שהן מתפרקות. הן יודעות שחיבוק ונשיקה מרפאים הכל. לב של אישה הוא מה שממשיך להניע את העולם. ובכל מקרה,

אם באשה אכן יש פגם, זאת העובדה שהיא שוכחת כמה שהיא שווה.

[אני]

כשאלוהים ברא את הגבר והאישה
הוא השתמש בגבר כטיוטא ואז יצר את האישה - יצירת המופת שלו.

חחחחח

[חחחח]

בבוקר אחד קרתה תאונת דרכים באמצע כביש מהיר, הרבה מכוניות שעברו במקום נעצרו להסתכל והרבה אנשים שהיו שם יצאו מהמכוניות והקיפו את זירת האירוע, עיתונאי שהגיע למקום, לא הצליח להתקרב למכונית בגלל הצפיפות, חשב וחשב ובסוף עלה לו רעיון, הוא נכנס לפאניקה התחיל לדחוף את האנשים ולצעוק כמו משוגע : תנו לי לעבור, תנו לי לעבור אני הבן של הקורבן ! אני הבן של הקורבן !!! הקהל מיד פינה דרך לעיתונאי, הגיע העיתונאי לזירת התאונה וראה שהקורבן הוא חמור !!!