האדם מול מוסדות ממוחשבים
פורסם: יום שישי 11 מאי, 2007 13:50לפעמים זה עצוב, לפעמים מסבך את החיים ולפעמים מגוחך:
מכירה משפחה שבנם יחידם נפטר ממחלה ממארת לפני כ 7 שנים בהיותו בן 4 .
שנתיים לאחר מכן קיבלו מכתב המאשר קבלתו לכיתה א' בבית הספר ליד מקום מגוריהם.
ומאז, חרף כל הפניות מקבלים מדי שנה מכתב המזמינם למסיבת סיום שנת הלימודים של בנם.
עצוב.
את מחוז ילדותי עזבתי לפני 35 שנים עם בכורתנו בת השנתיים, שלושת האחרים נולדו כאן.
מאז מוחשבה קופת החולים- כמעט כל הזמנה לבדיקה, או תוצאות שלי או של ילדיי מגיעות
למרפאת העבר, שם כבר עובדות אחיות "שלא ידעו את יוסף", הוריי כבר אינם והניירות נודדים
ברחבי המשק עד שמישהו נזכר שאולי זה הבן של...
מסבך.
היום קיבלתי הזמנה לערב הורים לשיחה על מצבו הלימודי וההתנהגותי של בננו.
לרגע חשבתי שמישהו בגרעין עודד שם הוא בשנת שירות לאחר שסיים י"ב אשתקד -
החליק על השכל והחליט כי נמשיך בתרגולת ימי הורים
אבל אז שמתי לב לכותרת "בית ספר התיכון האזורי שיטים".
נו דייי, זה לא מגוחך?
ושבת שלום לכולנו
יעלית.