מבט מעט מחוייך על ה-אירוע של החורף, החנכוכיאדה.
מי שלא מכיר החנוכיאדה היא אירוע הספורט העיקרי והמסורתי של החורף בערבה כבר 15 שנה אם לא יותר. החלוצה הראשונה שיש לי בארון מ-1992 אומרת חנוכיאדה 1992. אגב, החולצה הזו לעולם לא תלך לפח, סוג של נוסטלגיה שרק גברים מבינים. אז מ-1992 יש חנוכיאדה ובחונכיאדה יש כמובן את אליפות הערבה המסורתית בכדורסל. פה אני חייב להסביר מעט את ההיסטוריה של הערבה. עין יהב, מלבד פאר התנועה הסוציאל-אגררית או משהו כזה, היא או הוא הבית של חצי אולם ספורט. האגדה אומרת שמשרד הפנים מימן בניית אולם ספורט של 1000 צופים וראש המועצה דאז שבלל היה מחצבה פיצל את האולם ל-2 אולמות של 500 מושבים, וכך בעין יהב ביום בהיר אחד בנו חצי אולם של 1000 מקומות ישיבה ועד היום במרכז מושב עין יהב ניצב לו בגאון אולם עם 450 מקומות ישיבה כי 50 כיסאות נשברו וטרם תיקנו אותם אבל באנו לדבר על ההיסטוריה ולא על תחזוקה.
בכל אופן, בעין יהב נבנה אולם הספורט וכך במשך שנים על גבי שנים מיטב הנוער של עין יהב הפך בגלל איזה החלטה עלומה לבכירי הכדורסלנים של הערבה מתוך ברירת מחדל. שאר המושבים ראו ובמשך שנים לא יכלו לעמיד כישרון שיתחרה עם זה של עין יהב. כך החנוכיאדה הפכה במשך שנים לטכס הקבוע שבו מושב עין יהב מעמיד קבוצה גאה שדורסת את שאר המושבים. אבל הילדים מעין יהב גדלו ושאר המושבים למדו והשתפרו. חצבה העמידו קבוצות שאפתניות יותר וכישרוניות יותר מאלה של עין יהב, פארן העמידו קבוצה צעירה, רעננה ומלהיבה, צופר החזירו את החיילים לתת קרבות וגאוות יחידה ואפילו עידן הביאה נפילים לטובת המטרה. הסדקים הראשונים באו שלוח השנה החליף קידומת מ-19 ל-20. שנת 2000 עדיין ראתה את חברי עין יהב בראשות איתי גל (אתם מכירים אותו בתור תותי) אמיר אורן ואורי פורת אבל המשחקים כבר לא היו חלקים. ב-2001 קבוצה צעירה של חקלאי כדורסל ופרחים מחצבה, מחוזקת בעין חצבה הצליחה לעשות את הבלתי יאומן ולהדיח את עין יהב בחצי הגמר ולזכות בתואר היסטורי בחנוכיאדה. מאז עין יהב רואה איך חבורה צעירה מחצבה קובעת סדר חדש בערבה. גם משוב פארן עם הצעירים שלו חגג אליפות כדורסל היסטורית. כל זה עד השנה שכן בעין יהב תותי גל רקח תוכנית סודית להשבת הגביע האבוד למזכירות המושב והחל להפעיל את קשריו בכל העולם.
בתחילה הוא החזיר את גל רבין מדרום אמריקה. לאחר מכן במסגרת שירות מילואים הוא החתים את דין גולדשטיין על חוזה ארוך טווח כולל מענק אליפות (ארגז מלונים). תותי המשיך והביא את הרכז האגדי דן סיוון בעסקה סיבובית מורכבת עם הפעול ירושלים ומכון ווינגייט וכך עם קו אחורי אימתני הוא התפנה לעמדה הכי קשה בכדורסל בערבה עמדה 4. לאחר מסע שכנוע אינטנסיבי שכלל התחזות למפקח פלפלים הולנדי עופר גבעון הסכים לקחת חצי יום חופש מהפלפלים. עוד מהלך מבריק של שכנוע הביא את סנטר העבר של קבוצת הילדים שלא ניצחה אף משחק ומאמן הפעול תל אביב לעמדת המאמן שחקן היוקרתית. ברזברה תותי דאג שאורי פורת יסיים את הטריאתלון במקום מכובד אבל ישמור על כוח לטובת האתגר האמיתי השבת הגביע האבוד לעין יהב.
כך ביום שבת חורפי וקיצי ביחד עלו למגרש החדש בספיר קובצת הפעול עין יהב בחולצות לבנות קטנות (ולא מכובסות) ולב גדול במטרה להחזיר את הגביע האבוד. המשחק הראשון מול ספיר נראה כמו מבחן ראשון לתוכנית של תותי. הספירניקים הביאו עירוב על וותיקים וצעירים אבל היכולת של דין ושל דן יחד עם הניסיון של עופר וגל היו יותר מידי לספירניקים שנשארו עם הכבוד. המשחק מול פארן נראה כמו קרב אבוד מראש. פארן באו עם האחים סיגלר, עם מורגן הארוך, עם אמיר כהן הצעיר ועם רותם הרכז המוכשר. כל זה לא הרשים את תותי שהסביר מה התוכנית:
חבר'ה חייבים לנצח.
אחרי נאום הציונות המרגש הזה עלו העין יהבים חדורי מוטיבציה ולאחר מחצית שוקלה (10-7) עופר גבעון ותותי הובילו את ראשון המושבים בערבה לניצחון ועלייה לגמר, שם חיכו הלוחמים מחצבה.
חצבה באמת שלחו לוחמים. טייס, שייט, עוד שייט, מגלניסט ועוד מגלניסט, שני צנחנים וכל זה לפני שספרנו את המאמן של חצבה שלא רק שהיה איש קומנדו, הוא גם היה שחקן פוטבול מוערך וחילק את ימיו עם מג'יק ג'ונסון, לא פחות.
החדשות לעין יהב הפכו רעות מרגע לרגע שעופר גבעון נאלץ לפרוש בגלל 3 עגלות של פלפלים (פציעת ספורט קלאסית). כבר למן הפתיחה היה ברור שצומח פה משחק שיהיה חלק מהמיתולוגיה של הערבה ואם אין פתנאון למשחקי ספורט בערבה, ראוי לפתוח כזה אחרי המאבק האפי שהיה. מי שלא היה הפסיד.
חצבה פתחו באישית לוחצת אבל לא הצליחו לעצור את דין, דן, והפיק אנ' רול עם ינון. מצד שני עין יהב עם אזורית 2-3 לא הצליחו לעצור את יוחאי בקר ואת יואב בר נס. המשחק היה צמוד, עד שדין גולדשטיין השתלט על המשחק ושלח את הקבוצות למחצית במצב של 24-15 לעין יהב. חצבה חזרו נחושים לחצי השני תחת עמית מאיר שצלף 3 שלשות ויוחאי נבו ששיתק את דין בגנה אישית. עין יהב לקחו פסק זמן וחזו עם אס- אורי פורת. ההגנה של חצבה התמקדה באורי פורת והשאירה את דן סיוון וגל רבין לחגוג. עין יהב שוב בורחת ל-4 נק' יתרון. גל מורן מחצבה בשורה של חדירות ווירטואוזיות משווה, דין גולדשטיין מעין יהב מחזיר בסל משלו. חצבה עוברים לשמירת לחץ ותותי גל קובר מהפינה קליעה בלתי אפשרית, 4 נק' יתרון לעין יהב 2 דק לסיום. חצבה לא מצאו את הטבעת ועין יהב בסבלנות אופיינית מבזבזת את השעון עד שהאחרון מראה 00:00 ותוצאה 47-44; תוצאה ששולחת את תותי גל לקבל את הגביע מיוסי לין, האיש שהביא את החנוכיאדה לערבה לפני יותר מ-15 שנה.
הגביע האבוד הוכיח שהוא רואי לשמו והתברר כאבוד מה שאילץ את תותי להסתפק בכדור במקום הגביע, אבל חשוב הרבה יותר, עין יהב שוב אלופת הערבה בכדורסל. לקראת האליפות הבאה תותי כבר מכין רשימות והשמועה אומרת שעידו טבע כנראה יחזור לעין יהב אבל עד אז, יש לנו שנה שלמה לחגוג עם הכדור החדש והתואר הישן.