עמוד 1 מתוך 1
הגזבר כמנהל מחלקת חינוך

פורסם:
יום ראשון 10 פברואר, 2008 22:08
על ידי החלטתי להיות ראש הממשלה
רועי פטריק הוא ראש מחלקת חינוך במועצה אזורית ערבה תיכונה.
לא התקיים מכרז.
רועי אינו עומד בשום קריטריון כמקובל לקבלת תפקיד זה.
אבל...
רועי פטריק הוא ראש מחלקת חינוך. זה זול יותר.
הנכם מוזמנים לבקר באתרים של משרד החינוך על מנת לבדוק צרכי הכשרתו ותפקידיו של מנהל מחלקת חינוך.(פשוט לכתוב בגוגל "ראש מחלקת חינוך")

פורסם:
יום שני 11 פברואר, 2008 8:34
על ידי אמא
אתה יודע מה??
אני דווקא מאוד מבסוטה מהמהלך הזה, סוף סוף בנאדם רציני,משכיל, חכם והכי חשוב- בן אדם.
אולי סוף סוף מחלקת חינוך תהפוך למשהו רציני ומתפקד... אמן!
מצחיק ועצוב גם יחד

פורסם:
יום שני 11 פברואר, 2008 19:32
על ידי אנונימי
רציני????????????????????? חחחחחחחחחחחחחחח מאד מצחיק
ו....

פורסם:
יום שני 11 פברואר, 2008 20:41
על ידי s-mad
"למען מתת הגשמים ומלח הארץ" אמרה בבואה לקבל את פרס אוסישקין לספרות עברית בברלין ולמרות שלא אמרה נואש , השכילה בלכתה אימת שחפץ בה את גופו הלוהט עת החרב המתהפכת אחזה בו.
נזכרה במבטו המרוחק, נוגע לא נוגע בנימי נפשה ביקש זרימת חייו להפציע. "אין ביכולתו לבטא מאום ולו כלום" . בשל היותו ממצתין שם בשקט , בפינה, עת נתקנאה היא ללכת אחרי שביו...שבי שבי אחריו ולנגוס מתפוח חשק ורחמים עת לסגור את הדלת.
"זה מה שיש" טען. "ועם זה ננצח!" אמר אך ידע כי ברירות - אין. וכי מה שיש זה מה שנשאר? ירושת עולמים לדראון חללי הזמן והמשקל על סעיפיו השונים מנדנד לו את המטוטלת דפיק דפוק מפה ומשם וייאנח " עד מתי..." עד מתי.....
אז זהו?

פורסם:
יום שלישי 12 פברואר, 2008 8:26
על ידי יעל
טעית s-mad?
המרת על הסוס הלא נכון?
בלשון המעטה - זה קצת מטריד אותי
כי זוכרת:
"הם יורים גם בסוסים".

עגל בן קרניים

פורסם:
יום רביעי 13 פברואר, 2008 21:03
על ידי סמדרי
ומה לך עגל בן קרניים כי תתהולל בשאלת המי והלמה? בהינתן השלום בחיקו של אוייב עת מצא דרכו בין שיטי השביל המשתרך. ביקשה היא את ידו להביא את המחילה כי אינו כברו.
ומה לך עגל בן קרניים כי תלין? ברצותו את דברי הנסיך הקטן יקומם ועת שקפצה ידו לאגרוף כשיח הלענה כמוץ התבואה פוזר לעין הרוח בצבעי הקשת ההולמים את תלבושתו היחידה , פרח המדבר.לבד לבד תשיא את דבריך...לבד טטען את מחסנית החלום בעוצמת בדידותך כי רבה.
היום האחרון-ליעלית ולסמדי

פורסם:
יום חמישי 14 פברואר, 2008 17:39
על ידי אלמה
"...באותו בוקר נדמה שלא היתה עוד נשימה באפה ואך בקושי הנידה את ידה לאמור: לך, לך ואל תחזיר מבטך כי לא ידי היתה במעל. ד"ר לוין חש מדקרה בלבו ופילל, לא בפעם הראשונה, שהימים היו ימי בראשית בהם היה יכול לשאת אותה על כפיים ולכפות עליה את הבראתה.אך ימים חדים הם,ימים גאים,ימים קשים,ואין איש אחראי לגורלו של רעהו ורק האדם עומד ושותק מול הכאב..ובאותו רגע ידע מה אמרה לו וידע כי גורלו נחרץ-היא אולי תחייה אבל הוא לא ישוב מן המתים ביניהם טמנה אותו בשתיקתה..."