סוד גלוי הוא שעלות השרותים השונים כמו בריכה ושמירה נופלת על תושבי ספיר ומכאן גם הנוסחא הפשוטה שאומרת שעלות זו היא ביחס הפוך למספר התושבים.
לתושבי ספיר יש אינטרס ברור לגדול ולהתפתח גם מסיבות של נגישות למוצרי צריכה, עסקים שייפתחו במקום, מקורות תעסוקה והמצב החברתי.
במשך שנות דור מקפיאים את המקום הזה מתוך רצון לשמר שליטה או סתם גישה של שמרנות לשמה.
מי שאחראים למדיניות ההקפאה אינם תושבי ספיר.
מי שנושאים בתוצאותיה הינם תושבי ספיר.
ספיר נופלת קרבן למדיניות חלמאית של האזור שאינה משרתת גם כל אינטרס אמיתי של המושבים. פיתוח מסחרי של ספיר ישרת בה במידה את תושבי היישןבים השכנים.
כך למשל מרכזי סחר ותעסוקה יוכלו לקלוט עובדים מכל הערבה וגם לשמש כמרכזי קניות במקום האנומליה של נסיעה למרחקים כמעט בכל מקרה שבו נדרשים מוצרי צריכה.
על כן מי שנושא באחריות להקפאה של פיתוח ספיר הוא הוא שאמור לשלם את המחיר על כך ולא תושבי ספיר!