מדברים ערבה

אין כל פסול וסוד גלוי הוא שלמפעיל הצרכנייה יש חבר טוב שהוא בין מקבלי ההחלטות במועצה.
כל זה מחייב רק דבר אחד - שהחבר הטוב יפסול את עצמו מכל מעורבות בענינים הנוגעים ישירות או בעקיפין לצרכנייה.
אם לא יעשה כן אזי לחברות הזאת יש שם אחר בעברית.

ההחלטה על קבלת הזכיון להפעלת הצרכנייה חייבת וצריכה להיות בלעדית של ועד היישוב.
ועד היישוב הוא המייצג הלגיטימי של התושבים ולא פקיד ממונה.
גם החוזה שייחתם וניסוחו המדוייק צריכים להיות באחריותו של ועד היישוב.
המצב הקיים שבו הזכיון נקבע על פי מדד אמפטיה אישי של פקיד ממונה אינו מתיישב עם נוהל תקין.
רבים מאוד מתושבי המקום משתדלים ככל האפשר להימנע מקנייה בצרכנייה והרי הצרכנייה נועדה בראש וראשונה לשרת את התושבים!

הברית הזו בין הזכיין של הצרכנייה ופקיד ממונה במועצה הניבה תוצאות הרסניות.
שורה שלמה של נסיונות לפתוח עסקים בתחום המזון כשלו.
החל בבריכה, ביה"ס וכלה במכירה של מזון יבש בשוק.
בכל המקרים נראה שהייתה כאן הכשלה מכוונת במטרה להנציח מונופול.
נראה שמישהו חושב שספיר היא נחלת אבותיו ושומר אותה למקורביו.

נראה ששוב אושר הזכיון לתפעול הצרכנייה בספיר ע"י עובד ציבור שהוא גם מקושר למקבל הזכיון.
יש כאן ניגוד אינטרסים בוטה שמהוה עבירה על החוק וכללי המנהל התקין.
"משום מה"
התושבים לא דווחו על הליך קבלת ההחלטה והכל עבר מאוד בשקט.