סיפורים שעושים את החיים - "האופה והאיכר"

[יעל]

סיפור עם אפגניסטני הנודד ברשת.

בכפר קטן נהג האופה המקומי לקנות חמאה משכנו האיכר במשקל של קילו
כל גוש, עבור מיני המאפה.

לאחר תקופה החל לחשוד כי גושי החמאה שנותן לו האיכר, קלים ממשקלם
המוצהר והחליט לנהל מעקב. כל יום שקל את גוש החמאה ורשם את התוצאה.
לאחר שבוע הסתבר לו כי בכל הבדיקות משקלו של הגוש היה בכמה עשרות
גרמים פחות מקילו.
רגז האופה על שכנו האיכר, האשים אותו בהונאה והחליט לתבוע אותו לדין.

במשפט שאל השופט את האיכר:
"אני מניח שיש לך משקל שעליו אתה שוקל את החמאה, הלא כן?"
"לא, כבודו, אין לי משקל" ענה האיכר.
"אם כך, כיצד אתה רושם את משקל גוש החמאה שאתה מוכר לשכנך האופה?"
"הו, זה פשוט ואני יכול להסביר בקלות, אדוני השופט" ענה האיכר והמשיך:
"יש לי מאזניים כאלה שבצד אחד אני שם משקולת במשקל המבוקש, ובצד
השני את החמאה שתאזן את זה.
במקרה של האופה, אני תמיד משתמש במקום במשקולת - בכיכר הלחם
במשקל קילו שאני קונה ממנו באותו בוקר, ושם לו חמאה כמשקל הלחם
בדיוק".

ולכך כנראה מתכוון פתגם סיני האומר:
"מי שגונב דבש, מוטב כי יישמר מהעוקץ"
שבת שלום.