לכל מן דבעי

[זאב]

סיפור עם מוסר השכל

הסליחה

שני חברים הלכו במידבר. בנקודה מסוימת החל ויכוח ביניהם.
אחד החברים סטר לחברו על הלחי. החבר שקיבל את הסטירה ניפגע מאוד.
הוא כתב על החול כי חברו הטוב סטר לו על הלחי.
המשיכו השניים בדרכם במידבר לפתע נכנס החבר שקיבל את הסטירה לחול
טובעני והחל לשקוע. חברו שמע את צעקתו ורץ להצילו מהחול הטובעני.
אז כתב החבר שוב והפעם חרט על סלע כי חברו הטוב הציל אותו ממוות בטוח.
שאל החבר: "מדוע כשסטרתי לך כתבת על החול ואילו כשמשכתיך מהחול
הטובעני חרטת על הסלע ?"
ענה חברו כי כאשר כתב על החול ידע כי הרוח הסלחנית ומשב החמלה ימחקו
את הרע ואילו כשחרט על הסלע ידע כי גם הרוח לא תימחק את מה שניכתב
וכי תמיד צריך לזכור את הטוב שמישהו עשה לנו ולשכוח רע שגרם.

לימדו לכתוב את עלבונכם ואת פגיעתכם על החול כדי שהרוח תימחק זאת
מליבכם.
ולחרוט את הטוב שבכם ואת בירכתכם על אבן.
אם יש בנו כוח לסלוח מה יפה היא הסליחה כי שווה היא למעלה אלוהית.
וזכרו היטב את כוחה של הסליחה.