שישים-עשרה

[יעל]

שִׁשִּׁים-עֶשְׂרֵה

בָּרוּר וּמוּבָן וְעֻבְדָּה מוּצֶקֶת, לְיֶלֶד קָשֶׁה לְהַסְבִּיר - לָמָּה לֹא
כָּל גַּחֲמָה בִּסְחִיטָה מְסֻפֶּקֶת הַשֶּׁקֶט נִקְנָה לִצְלִילֵי חֲלִילוֹ.
הוּא מִתְבַּגֵּר וּבוֹעֵט לְכָל עֵבֶר, יוֹדֵעַ הַכֹּל לֹא צָרִיךְ לְהַשְׂכִּיל
שִׁיטָה עַתִּיקָה, חבל"ז בֵּית הַסֵּפֶר כְּבָר IN וְכָבוֹד לְהוֹרִיד הַפְּרוֹפִיל.

כָּךְ אֶצְלֵךְ - מֵאָחוֹר יוֹבֵל הַיַּלְדוּת וְאַתְּ מִתְבַּגֶּרֶת עִם פּוֹזָה שֶׁל סְמֹךְ
דְּרָכַיִךְ הוֹבִילוּ בִּקְרָב הִשָּׂרְדוּת עַל גַּב חַלָּשִׁים רַק לִמְשֹׁל וְלִדְרֹךְ.
אָבְדוּ לָךְ בַּדֶּרֶךְ כָּבוֹד וּמִדּוֹת נָפְלוּ אוֹהֲבַיִךְ אֶל סִיר הַבָּשָׂר
מִצְעַד תְּאֵבֵי הוֹנָאוֹת וּבְגִידוֹת, כְּלַעַג לְרָשׁ - בְּלִי חֻקָּה אוֹ מוּסָר.

הַאִם אַתְּ זוֹכֶרֶת יָמִים שֶׁל הַתֹּם אֵיךְ אָסַפְתְּ וְחִבַּקְתְּ כָּל נִצּוֹל שׁוֹאָה?
יָזַמְתְּ הִתְנַדַּבְתְּ וְהִתְמַדְתְּ לִרְתֹּם בְּמֶרֶץ וְכוֹחַ לְיוֹם שֶׁל תְּשׁוּעָה.
וְיוֹם בְּשָׁנָה אַתְּ זוֹכֶרֶת קְדֻשָּׁה אָמַרְתְּ - לֹא נִסְלַח לָהֶם "אַרְבַּיְטְ מַאכט פְרַיי"
אַך שְׁאַר הַשָּׁנָה, בְּלֹא צֵל שֶׁל בּוּשָׁה אוֹזֵל בְּקִרְבֵּךְ זִכָּרוֹן מֵהַמְּלַאי.

בִּשְׁנוֹת הַיַּלְדוּת שִׂחַקְתְּ בְּתוֹפֶסֶת, בְּגוֹגוֹאִים גּ'וּלוֹת אוֹ דוֹדְּס וְקְלָס
הַיּוֹם כָּל שֶׁיֵּשׁ לְאַחֵר - חוֹמֶסֶת וְאִם לֹא מַסְפִּיק לָךְ נוֹטֶלֶת גַּם מַס
נְכֵי מִלְחָמָה, פְּעֻלּוֹת הָאֵיבָה - אִבְּדוּ יְכָלְתָּם לַעֲבֹד בְּכָבוֹד
בְּסַל הַתְּרוּפוֹת אֵין לִמְצֹא הַתְּשׁוּבָה וְלָךְ לֹא אִכְפַּת שֶׁחוֹלֶה לֹא יִשְׂרֹד.

אַתְּ חַיָּה בְּסֶרֶט, רוֹקֶדֶת וְשָׁרָה כִּי יְמֵי נְעוּרִים- אֵיךְ אֶפְשָׁר לְפַסְפֵס?
זוֹלֶלֶת, סוֹבֵאת, אַחַר אֶקְשְׁן תָּרָה וְלֹא שָׂמָה לֵב שֶׁעַמֵּךְ כְּבָר גּוֹסֵס
כִּמְעַט בַּת שִׁשִּׁים וְאָצָה לָךְ דֶּרֶךְ, לְעוֹד וְיוֹתֵר, אֶל שִׁפְעַת מוֹתָרוֹת
בְּתוֹךְ הַמֵּרוֹץ אִבַּדְתְּ דְּבַר עֵרֶךְ וְרַק בַּתִּקְשֹׁרֶת מַכּוֹת כּוֹתָרוֹת.

קְצָת אַחְרָיוּת מְדִינָה מִתְבַּגֶּרֶת, רַק בְּאַחְרָיוּת שֶׁלָּךְ - כָּל הַנִּדְרָשׁ
טִפָּה נְתִינָה וְיָד שֶׁעוֹזֶרֶת, אָז לֹא נֹאמַר - יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ.

[אמוץ]

אחרי הכל - ההימנון הלאומי ממשיך לשאת את השם "התקווה" ולא לשווא !!!

[יעל]

תקוה - היתה, יש ותהיה ככל הנראה כל עוד נשמת חיים באפנו.
גם ההמנון (שבמשאל שנערך השיבו כמחצית הנשאלים שצביקה פיק חיברו) יישאר.
אבל רק עם תקוה - החינוך, הבריאות והביטחון לא יעלו על דרך המלך.
לשם כך אנחנו - לחוד וביחד חייבים להתעורר.

תודה להתייחסותך, אמוץ.