הצינור ששימש מקלט במלחמת ששת הימים

[אסתי סלע]

החודש מלאו 40 שנה למלחמת ששת הימים.

פרסמתי בלוח המודעות את התמונה שצולמה ע"י אברהם קדם (קקטוס) ואני מביאה אותה שוב לפרסום בפורום עם הסיפור המלא כפי שכתב לנו אמנון נבון מעין יהב, ועל כך תודה.


היי אסתי

המייל הזה תופס אותי בסין כבר אחרי ה 5 ליוני אבל הסיפור ראוי שישמר.

בזמן שקדם למלחמת ששת הימים מצב הרוח בציבור היה בכי רע והיו בטוחים כולם שנאצר הולך ל"חתוך" את הנגב ולחבור לירדן וכמובן שאמצע הערבה, במקום בו נצבת עין יהב.

לצורך הערכות כנגד הרודן המצרי שלח צהל כתה של 6 חיילי עתודה אקדמאית כדי לחסל את צבא מצרים.

כל הקבלנים ואנשים חיצוניים התפנו מהמקום (בעיצומה של הבניה בישוב הקבע), אנחנו ערכנו אימוני נשק וניסויי כלים בהם רוב הכלים המיושנים לא עבדו ורוב פצצות הבזוקות והמרגמות היו עקרות. באישורו של מימון שהיה אז סגן אלוף ומפקד הגוש שמושבו היה בירוחם, "החרמנו" טרקטור מחפר שהושאר בישוב הקבע ע"י קבלן שברח והתחלנו לחפור ביצורים בהיקף המושבוץ לקדם את הרעה. אבל מה עושים עם הנשים והילדים כאשר יסתער האויב המצרי? הוחלט להקים מקלט. אבל איך עושים זאת, הרי בכל איזור המושבוץ אי אפשר לחפור יותר משישים ס"מ עומק ולמטה יש סלע? (לא אסתי).

בחזית הישוב הישן היתה גבעה בגובה כמה מטרים ששימשה במשך שנים כגבעת התצפית ועליה ניצב מיכל מים רזרבי. הוחלט לחפור בגבעה קטנה זו , שהסתבר בדיעבד שהיתה תל עתיק ולהטמין התוכה שני צינורות ענק בקוטר של כ 3 מ' ובאורך כ 6 מ' כל אחד, ששימשו לבנית קו המים מהכנרת לנגב. שני הצינורות הובאו במשאית ע"י צמד הנהגים האמיצים יורם חסיד ויונה מזור שהעזו בימים מתוחים אלו לסוע למפעל "יובל גד" באשקלון מקום בו יוצרו צינורות אלו ולהביא אותם. עשינו מקלט על הכייפק, סגרנו הפתחים בשורות של שקי חול ותירגלנו הנשים והילדים שהגדולים ביניהם היו בני 6 לרוץ למקלט.

סופו של דבר שהמלחמה התפתחה כפי שהתפתחה ונאצר שכנראה המודיעין שלו דיווח לו על ההתבצרות בערבה החליט לשנות תוכניותיו.

[חובבת עתיקות]

יופי של סיפור, תביאו עוד כאלו! תודה לאסתי המקסימה שלא מפסיקה להפתיע!

[shelef]

אז ככה
הצנחנים יצאו למלחמה
שרוליק
עודד
פסקל
אוטובוס של צנחנים יצא מאילת ואסף את הלוחמים
בדרך כלל למילואים או לחידוש צניחה ,חברה מאילות יטבתה גרופית
והפעם למלחמה
אך התכנית חתונה
תמר ואני
רוחלה וטוקי
שלומית ומאירלה
חתונה בעמק הנעלם
אוטובוס איסוף מחרות בני עטרות ירקונה כפר וורבורג ובית שערים
והרב זכריה מנהלל
נפרדתי מתמר אל המלחמה
הכ"ל נשארו להגן על הישוב
תמר בכתה
בת אליהו שאלה מה את בוכה את צריכה להתגבר.
הגענו לפרדס ברמלה ,לגבעת ברנר ולניצנים כל אחד ליחידה שלו
ושם
נכון איך ידעתם לא היה כלום לא ציוד לא נשק לא חגור ולא גיפים
וכל יום קיבלנו משהו חלקי חגור ונעל אחת
על אוכל אין מה לדבר
עולים חדשים מרמלה הביאו אוכל כל יום כל היום וברכות בכו ובירכו אותנו שננצח
שיחות מוטיבציה מאיר הר ציון הגיע וסיפר על הערבים ומעשי גבורה
קיבלנו גיפים אזרחיים
קנינו משורים והורדנו את הסגירה של הגיפ
יצאנו למסגריה והיתקנו זיווד
יחידה מיוחדת טילים ראשונים של צהל
ומה עוד קיבלנו שילשול וכאבי בטן
יצאנו לניצנים
החשש היה גדול
ושרנו נאצר מחכה לרבין
ידענו את כוחינו
והמוטיבציה היתה עצומה
אנשי השיריון הגיעו לראות את הטילים ולדעת אולי להתגונן מטילים
רפול עמד עם הידים אתם יודעים וסיפר בדיחות
דוידי וארולד מצעד של נפילים של אז
וערב אחד הודיעו לשרוליק
אחיך נהרג
הטיס הראשון היה אח של שרוליק
ושרוליק במידה ואני לא טועה המשיך איתנו ולא יצא הביתה
ובעליה לרמה
מול התחילו ההליקופטרים להעלות את החטיבה
חטיבה 80 קיבלה שני הליקופטרים
בכל סיבוב 4 לוחמים
אנחנו יחידה מיוחדת עלינו עם גיפים
ובחזרה לעין יהב
כל בת גרעין קיבלה ילד למשמרת
תמר קיבלה את דודו הגדול של בן אליהו
תמר שלי הלכה לשוקרוניה וקנתה לו ממתקים
בת אליהו ראתה את הממתקים ואמר לתמר
השתגעת הילד יהיה צמא במלחמה
את זה תמר סיפרה לי השבוע

לבעין יהב שם בצינור הזה לא היה טלפון אולי היה אחד בכוננות
ואצלי בכוננות לא היה טלפון
והחתונה מה יהיה
מי יחזור
איך תיגמר המלחמה
השמלה מוכנה
האורחים מוכנים
ואני במלחמה

ומיד בסיום המלחמה תמר החליטה
ב 25 ליוני חתונה
ברבנות
גם רוחלה וטוקי ברבנות
ומאירלה רב עם הרבנות והתחתנו באולמי מכבי האש בגבעתיים
ולחתונה
הגיעו פסקל שנפצע במלחמה כל כך שמחנו
בן אליהו וחגי בבגדי עבודה כל כך יפה מצידם שהגיעו
בעצם השלושה האלה שהגיעו לחתונה ברבנו משם זו היתה חברות

וב 25 ליוני ביום שני
הפתעה לתמר
טיול יום חופש
יוצאים בבוקר
מעין רחל , עמק נעלם , גן ירק ישן
ברכה למעלה בקיבוץ
הר גבוה מאחור קראנו לו מצדה הקטנה
שם נפגשנו
שם קיבלתי את אהובתי
שם ישבנו למעלה על שפת הברכה בליל ירח מעל הישוב
שם ביקשתי את ידה של תמר
שם חגי אמר עדד תתחתן ותקבלו בית שימוש ליד החדר
לא קיבלנו
שם הלכנו לטייל לעמק הנעלם
שם ישבנו במעין הקטן
בעין וואבה
וצעדנו לאורך הצינור לגן הירק הישן
שם נטענו את החורשה
ושם הקמנו את ביתינו בערבה
ילדינו נולדו שם
וכבר עשרים שנה אנחנו לא שם
וחלק קטן אחד עדין לא נסגר ,פצע אחד פתוח

וחבל חבל


בברכה
עודד יפה
מנהל המעבדה לחקלאות וסביבה

[נויה]

איזה יופי!

גם מרגש וגם משמח את הלב וגם גורם לאיזו עצבות קטנה, על תמימות שהיתה ואיננה, על אהבות שצמחו בצל מלחמות, על אותם אנשים שגרים פה אתנו ולפעמים אנחנו שוכחים מה הם עשו, אמרו והיו לפני לא כל הרבה שנים...

אני אשמח לקרוא עוד דברים מהסוג הזה, ותודה!

באותה הזדמנות תודה גם לאסתי שכבר שנים אוספת, מפרסמת ושומרת על הזכרון הקולקטיבי שלנו בערבה. שלא תחשבי שלא מעריכים את זה!

[אסתי סלע]

פרשנות למילון המורחב של עודד:

שוקרוניה - חנות לאספקה קטנה בניהולו של חיים שוקרון, חבר גרעין "נוה"

קטן - עוזי גדיש
מספרים על קטן שבלכתו לישון הוא לוקח שני ארגזים של עגבניות למיון.
"תבינו", הוא אומר: "חבל על הזמן". ועוד: בלכתו לגן הוא נושא עימו שני מעדרים.
כשהאחד מתעייף הוא עובד עם השני... (מתוך עלון "בעינינו")

מלכישוע - אמנון נבון

צוף - מיכאל אור

בת אליהו - רותי בן אליהו

כבשנה - אמנון שני

בתמונה:
החתונה של חנה ואשר לביא בעמק הנעלם - 21.12.1965
נר שלישי של חנוכה. החתונה האחרונה שהתקיימה במקום.
קידש את הזוג הרב זכריה הכהן ז"ל מנהלל - רבה של תנועת המושבים.

צלום: פוטו קארט - תל אביב.