50 שנות התיישבות בלב הערבה

[אסתי סלע]

תערוכת "אדמה"

תערוכת היצירות באולם הספורט תהיה פתוחה לקהל

יום חמישי 8/10/09 18:00 - 20:00
ולאחר הטכס עד 23:00

יום שישי 9/10/09: 09:00 - 12:30

יום שבת 10/10/09: 09:00 - 12:30
16:30 - 19:30

לילדים יש להבהיר מראש להיזהר במוצגים וכמובן לא לגעת!

(כדאי להמליץ לאורחי הצימרים בסוף השבוע) -

--------------------------------------------------------------------------------

[אסתי סלע]

לידידינו שבעין-יהב ותיקי הערבה,
מעידן המושב "הצעיר"
מברכים אתכם באהבה.
יחד נשמח, נברך וגם נהלל לכבוד חגכם הזה, "חג היובל".
היו ימים יפים, היו גם יפים פחות,
אבל איתכם היינו ונהיה בצער ובשמחות.
נביט אל העתיד אך לא נשכח את העבר
ונאחל בריאות,אושר
והמשך הפרחת המדבר
מאחלים כל בית עידן

כתב: אמוץ רובין

[אסתי סלע]

חג היובל - בעיתונות

מעריב - יום ה' 8.10.2009
מאת: אורי בינדר
צילום: יהודה בן יתח

את סיפורו של ד"ר יצחק ארנון תוכלו לקרוא במגזין "כל הערבה" מס' 18
תחת הכותרת - "ככה זה התחיל" - בקישור המצ"ב.
http://www.arava.co.il/magazine/18/index.htm

[אסתי סלע]

ברכת ראש המועצה עזרא רבינס



כבוד שר החקלאות, מר שלום שמחון
מתיישבי עין יהב לדורותיהם
תושבי הערבה התיכונה
אורחים יקרים
ערב טוב וחג יובל שמח,

הקמתו של מושב עין יהב נזקפת לזכותם של שי בן-אליהו, איש החזון, וחגי פורת ז"ל, שותפו לחלום אשר הלהיבו והובילו אחריהם קומץ חברים חדורי להט עשייה וחדוות יצירה להקמת ישוב באזור שנחשב לא ראוי למגורי אדם. חלוצים אלו מפריחים את השממה ומדליקים את האור הראשון בעמק הערבה בגבול עם ירדן, אור שמאיר דרכנו עד היום.

תושבי עין יהב היקרים,
זכות גדולה ניתנה לכם להיות מובילים, שייכים ושותפים לסיפור ההתיישבות המופלא והגשמת האתגר הציוני הגדול ביותר במדינת ישראל. סיפור הקמת עין יהב מהווה מצפן ונר לרגלינו גם היום במשימות ובאתגרים העומדים לפנינו.
למתיישבים הראשונים – הפרחתם את השממה הן בקנה מידה ארצי ואף עולמי. בזכותכם פורחים כיום שבעה ישובים ובהם 3000 תושבים. הדור השני, השלישי ואף הרביעי רוצים להמשיך להתיישב באזור. בלעדיכם – זה לא היה קורה.

יש לנו הרבה במה להתגאות !

8.10.2009

[אסתי סלע]

יובל של חקלאות - דרומי - פורטל הדרום

מושב העובדים הראשון בערבה חוגג יובל שנים להיווסדו * עין יהב הוא אחד היישובים המובילים בארץ בתחום החקלאות

היכנסו לקישור המצ"ב.

http://www.dromi.co.il/html/page.asp?Pa ... 4&CatId=95

[אסתי סלע]

ידיעות אחרונות - 9.10.09 - ירון ששון

הסבתות בג'ינס - מתוך המופע "50 מעלות"

עם הפנים אלינו מימין:
סבתא לאה שטוקלמן ( 3 נכדים) שהגיעה לעין יהב בשנת 1971

סבתא שולה שחם (5 נכדים) שהגיעה לעין יהב בשנת 1966

סבתא אורה נבון (9 נכדים) שהגיעה לעין יהב בשנת 1960


סבתות בג'ינס
מלים: שוש שירין ורותי לוי
לחן: גיל לחוביצר

שמע נכדי שלי, הבן יקיר אפריים,
לפני יובל שנים, זחלנו על ברכיים,
ממש במו ידינו קטפנו יבולים,
זה אמנם סיפור של סבתא, אך סיפור מהחיים!

קשה היום לחשוב, איך בלי סומדט ונון,
הקמנו כאן ישוב פורח בגאון,
ברון אל השדה על טרקטור מתגלגל,
אנחנו וילדינו, כך בעזרת האל,

היום נכדי שלי, חלפו כבר השנים,
הילדים נישאו, אנחנו כבר סבים,
אך אני נמרצת בסנדלים וג'ינס,
לא סבתא של סירים, סינר ושל שביס...

כי הסבתא של היום, היא סבתא בלי שביס,
היא לא מוכנה לרדת מהג'ינס,
את הזמן לעצמה היא לוקחת בלי בושה,
הסבתא של היום היא קודם כל אישה!

היום אותי שאלת כיצד יכול להיות,
שסבתות בספרים תמיד עם מטפחות,
לסבתא של היום, אני לך עונה,
יש מודעות רבה לספורט ולאופנה,

אתכם הנכדים אוהבת בטירוף!
אך סבתא גם חייבת 'טפח את הגוף...
פילטיס וגם יוגה, מסז' וגם קניות,
לאינטרנט אני מגיעה רק בלילות...

כי הסבתא של היום, היא סבתא בלי שביס,
היא לא מוכנה לרדת מהג'ינס,
את הזמן לעצמה היא לוקחת בלי בושה,
הסבתא של היום היא קודם כל אישה!

ובסופו של יום, אתה פונה אלי,
סבתא עוד ממתק, רק אחרון ודי,
אני אז נמסה כמו חמאה על הצלחת
ובלבי יודעת....זו כל הנחת.

[אסתי סלע]

שלום
גם ביקרנו בתערוכה ויש לי איזו תובנה בעניין
נראה כמפתיע כמות האנשים היוצרים בישוב קטן.
מציע השערה שבעצם רוב הבריות שהגיעו לכאן , באו במטרה (או לפחות כערך מוסף לבואם) ליצור משהו, לשנות את סביבת החיים בה נמצאים, להפוך המדבר לארץ נושבת אולי, במשך השנים ובהינתן עבודה זרה, אפשר להיפנות ליצירה מסוג אחר - שאצל כל אחד מהמציגים שם - תופסת כיוון ואופי שונים
אני חושב שגם אצלנו המצב דומה והייתי מעוניין לדעת אם בבלוק עירוני המכיל אותה כמות אנשים, יש כזו כמות יצירה.
שים

[אסתי סלע]

‏13/10/2009
מושב עין יהב חוגג יובל.
תושבים וחברים יקרים!

השנה מציינת המועצה האזורית יובל שנים להתיישבות בערבה התיכונה, כאשר יריית הפתיחה הייתה שחזור ועלייה לרגל של נקודת ההתיישבות הראשונה של מתיישבי עין יהב במחנה הצבאי בסמוך לישוב ספיר. זכיתם להיות המושב הראשון בערבה שנוסד על ידי תנועת המושבים, עת עלתה היאחזות עין יהב על הקרקע בנובמבר 1959, מתוך אמונה אמיתית שמוכרחים ליישב את המדבר ולהפכו למקור חיים.
מיום היווסדכם חוויתם לא מעט קשיים הנובעים מאופיו הייחודי של האזור, המהווה אתגר בפני עצמו, אך טומן בחובו גם לא מעט הזדמנויות, כפי שהשכלתם להבין במשך השנים.

בנחישות ובהתמדה, לצד אמונה חזקה, היטבתם למנף את איתני הטבע, תנאי האקלים והטופוגרפיה וליצור מושב פורח ומשגשג , המבוסס בעיקר על חקלאות ותיירות. לא מכבר הוכרזתם ככפר תיירותי וניתן לראות את התנופה בתחום זה בכל פינה במושב ובאזור הערבה התיכונה בכלל. נופי הבראשית עוצרי נשימה וההיסטוריה ניבטת מכל פינה ושמורת טבע.

הישגיכם בתחום החקלאות הנם תוצאה של מחקר ופיתוח מתקדמים, לצד ערכים שלא יסולאו בפז כגון: אהבת בארץ, חלוציות ושאיפה למצוינות.

שובם של בנים רבים אל חיק המושב מעיד יותר מכל על הצלחתכם ואין כל ספק כי זוהי התגשמות חזונם של המייסדים הוותיקים, שחלקם, לצערנו כבר אינם בין החיים וזהו אולי המקום הראוי להודות להם ולהוקירם, על ההקרבה והעבודה הקשה, בזכותה , הגעתם היום למעמד מרגש זה.

כולי תקווה שתמשיכו בזו הדרך, שבנים נוספים יבחרו לבנות את ביתם לצד משק ההורים ותמשיכו להוות גאווה להתיישבות ולמרחב הכפרי כולו.

איתן בן דוד
מזכ"ל תנועת המושבים.

[אסתי סלע]

הצדעה למייסדים

מהדורה מקומית - הערוץ הראשון

כתבה ששודרה ביום שני 12.10.09

http://www.iba.org.il/media/?recorded=recorded1

קבלו את שבט צור שכל ארבעת בניו על משפחותיהם חיים בערבה.

מוטי ותקוה צור הגיעו לעין יהב מאזור תל אביב בשנת 1967

לסיפור המלא של התמונה המצורפת הכנסו לקישור המצ"ב - כתבה ב"כל הערבה".

http://www.arava.co.il/magazine/9/index.htm

[אסתי סלע]

"שיר המיובאות"
מילים: זהבה לחוביצר, אורנה אסף מלכה,
על משקל השיר "מקס ומוריס" של יוני רכטר.

בעודני ילד אמא לי אמרה:
לבחירת ליבך רק אשכנזייה!
כי יש לה ערכים וגם נימוסים
זהובים, תכולי עיניים יהיו לי הנכדים.

כשהתבגר - - - -תי!
את דברי אימי הפנמתי
את האשכנזייה שלי
מצא-- ----- תי!
אך בפרנקית התאהבתי
ח' וע' אז הכרתי
חום ואהבה נמלאתי
ת'חת - - - - - - -נתי!
ואותה ייבאתי...

אז אותה הבאתי הנה
זו אשתי קוראים לה רנה,
ילדים שבעים יהיו לה,
רק שאף אחד לא יתעסק אתם!

כי אני הטוניסאית,
ואני המרוקאית,
ואני החצי חצי, גם וגם...
יש לי סטייל וגם קולטורה
יש לי יופי של פיגורה
יש פורטונה ומימונה, ידידיי!

הוט הוט הוט, זה שיר המיובאות!

חינה, סחינה וחרקות,
פה ושם נריץ גם דחקות
על עירקי, מרוקאי, תימני,
המקרר מלא סלטים
חומוס טחינה ומזטים
ולחיים יחד פה נרים כוסית.

כי אני הטוניסאית!
ואני המרוקאית!
ואני החצי חצי, גם וגם...
יש לי סטייל וגם קולטורה
יש לי יופי של פיגורה,
יש פורטונה ומימונה, ידידיי!

הוט, הוט, הוט, זה שיר המיובאות!

לנו שלושה, לא! – ארבעה
לנו שלושה, לא – ארבעה! מה אתה מדבר?!
לנו שלושה, לא!!! ארבעה!
ארבעה? שיהיה ארבעה נו...


לא זוכר כבר כמה! לא זוכר מתי!
למה הסתבכתי? התהפכו חיי!
אך בסוף גיליתי, זה היה כדאי...

לנו ארבעה ילדים מנומסים ערכיים
עם עיני שקד ותלתלים שחורים
סבא מורדוך, סבתא שרה, סבתא למל
סבתא מניה, יש גם מיידעלאך, עיוני וכפרה.

הוט! הוט! הוט! זה שיר המיובאות!

וכעת כאן חוגגים,
עין יהב בת יובל שנים,
יש הכל גם ספרדים, אשכנזים
אין יותר דעות קדומות, רק קיבוץ של גלויות
ועל כן הילדים כ"כ יפים! כ"כ יפים!!


המושג "מיובאות" נולד בעין יהב בפרוץ גל החתונות הגדול בשנות ה-90.
אל בני ובנות עין יהב - הילידים, הצטרפו לנוף האנושי מכל קצוות הארץ אנשים חדשים שהחלו להשתלב ולהתערות באורחות החיים המקומיים.
השתלבותם המהירה (מי פחות ומי יותר)נתנה זריקת מרץ ותנופת עשייה בתחומים רבים,בעיקר בתחום העיסקי שבאמצעותו זכינו לגיוון מרענן ומועיל.

בדפי ההיסטוריה רשום שהראשונה היתה אופירה סויסה( 1987) ואחריה כרמית בן אליהו (1988)

ובהמשך - סלעית צור, ליז סהר, גלית פורת, ליאת רייס, רוני רייס, שירלי דורי,טנא רונית,רינה פרץ גל, ליאורה אורן, עפרה כהן, גליה זיו קרוק, גאולה רימון, אלה דהן, עירית פורת, איריס צור, אורית שלכט, מירב עמית, הדר גדיש, כרמית בלייברג, איריס אייל, ליאן איזיקסון, יעל קרנדל, מוניקה טורם, יעל ברלבן, סימונה הומינר, קיוקו חרמוני, אושרה בלייברג, אופרית קניון, אורית שלכט, גלי אסא, נעמה דובר, עדי לוי, רינת רוזנברג, טלי דורי, זיוה עמית, נעמה כנעני, יפית לביא, אתי מויאל, לימור דותן, יעל טנא, כרמית שירין, ענת רותם, מוריאל לבנת, מרסלה דנאי, קרן רותם, דפנה טבע, נילי מלמד, נועה גינת, לילך גינת, רוני דנאי, חגית גולדשטיין, עינב דורי, מיכל גל,סימה שלכט, רותם וייסבלום,

המיובאים: עפר גבעון, בועז הורביץ, אלעד סקר, רם גולן, עדי מטמון, עז עפרוני, קובי מלכה,אריק ויינשטיין, דן אביבי, דאז, אורן אלמליח, תולי בלט,גילן,
יהל אבני, רמי שדה, רודד גרוס,

הוסיפו - את מי ששכחתי... אם זה מספיק חשוב לכם!!!

[אסתי סלע]

‏13/10/2009

ברכות לחברי מושב עין יהב- 50 שנות בניה ויצירה .

אחרי שהשתתפתי בחג ה-50 למושבכם , אני מוצא עצמי עם צורך חזק לכתוב לכם מספר מילים.
אתם "גדולים", באמת משהו ייחודי בנוף מולדתנו.

אני יכול להיכנס לסיפורי נוסטלגיה ולספר ממתי אני מכיר את העשייה שלכם, אך אני חושש להאריך. בכל זאת אעשה זאת קצר.

בבית הספר החקלאי, אשל הנשיא(1962), כבר היו הסיפורים המרתקים ומעוררי יצר ההרפתקנות על המושב המוקם במרכז המדבר, בערבה.

בסיירת שקד (1964) היה לנו ציר קבוע לאורך הערבה , וכבר פה ראיתי אתכם בבית האריזה בהיאחזות. חילצתם אותנו משקיעה רצינית של הקומנדקר שלנו.

ב-1971 הייתי מדריך ירקות בלשכת ההדרכה באר שבע. כאן כבר ראיתי אתכם הרבה. בכל הזדמנות של סיכום עונה או בסיור עם המדריכים של הערבה.
אני זוכר כמו היום את ההתלהבות שלי מכל ביקור. היינו מחליפים רשמים בין המדריכים בלשכה וכולם היו מלאי התפעלות מהרמה הגבוהה של גידול הירקות במשקכם.

תרמתם המון לקידום הענף עם היכולות הארגוניות שלכם ותעוזה ללא מעצורים ביישום רעיונות חדשים.
ראיתי אתכם נהנים מפרי עמלכם. להגיע לשוק עם עגבניות בתאריכים שלא חלמנו שאפשריים כלל. ההתפתחות וההתבססות שלכם היו בקצב מהיר ומעורר התפעלות.

לי אישית, היה חלום להגיש מועמדות למושב (1972), אך לא העזתי כי הייתי אחרי ניתוח גב.

ניפגשנו שוב והרבה החל משנת 1977 עם התחלת שיווק שתילי הירקות לערבה. כל ביקור שלי בעין יהב ובערבה בכלל, הוא הנאה גדולה מאד.
והיום, לשמחתי הגדולה, אנחנו בקשרי דם ממש-משפחת גדיש , עוזי וציפי, הדר ודרור והנכדים היקרים לי כל כך שי, רועי ורז .
בכל הזדמנות אני גאה מאד לספר למכרי שהדר התיישבה בעין יהב.

רבותי, אתם מותג יקר מאד לתנועת ההתיישבות בארץ. אתם סמל ההישג של האדם בכיבוש המדבר והפיכתו למקום שכיף לחיות בו, מקום שמושך את דור הבנים בהמוניו לחזור לבנות את חייו בעין יהב.

ברכותיי ליום חגכם. שיאפשרו לכם להמשיך לפתח ולשגשג בכל התחומים: כלכלי, חברתי וערכי.

החגיגה הייתה נפלאה, גרמה לי להתרוממות רוח שמזמן לא חוויתי.

תודה על ההזמנה האישית מכם, שמחתי.
יוסי אביאיה מלאכי
עין הבשור

[אסתי סלע]

חיבור חצבה ועין יהב לקו החשמל הארצי בנגב - בשנת 1971

מצורף מכתבו של מנהל נפת באר שבע אברהם שיש - חברת החשמל - מחוז דרום

תמונה שצולמה ע"י הקק"ל

הערה: הקליקו על המסמכים - להגדלתם.

[אסתי סלע]

מכתבו של איה בצר מבאר טוביה מי שהיה חבר בועדת המשק של תנועת המושבים.
סייע רבות לעין יהב בשנים הראשונות.

[שגי אסף]

אין לשכוח כמובן "מיובא" נוסף, תורם ונחמד, הלא הוא רודד גרוס הידוע יותר בשם "גרוס" בן זוגה של מעין גדיש ואבא לבר הקטנה.

[אסתי סלע]

שלום לאתר ערבה

לצערי לא הכרתי את האתר הזה. חבר שלח אלי את העצומה בענין העובדים הזרים ובזכותו "צללתי" לתוך האתר. תוך שיטוט מצאתי את מדורכם על ימים רחוקים.

בקיץ 1952 הגעתי במסגרת הגדנע לעין יהב. באותם הימים הייתי חניך בקורס מכי"ם. שבוע אחר תחילת הקורס נוצר מצב בו לא היו מי שיצאו להחזיק את חוות הגדנע שהיתה במקום. יחד יצאנו, כיתת גדנעים בצרוף חברת נוער מגשר הזיו "להציל" את מה שהיה שם. בתחילה דובר על שבוע אך השבוע התארך והיה לשבועיים.

היום אתם אומרים כי מלאו לחקלאות במקום חמישים שנה. עלי לתקן את טעותכם: כשהגענו למקום היתה שם כבר חקלאות ניסיונית. היו במקום גידולי עגבניות, חצילים, מלפפונים ופלפלים ירוקים. כן היה משק של בעלי חיים: עיזים, תרנגולות ואווזים. שדות הירקות היו בחלקים המישוריים של הערבה בעוד שאיזור המגורים אשר כלל שני צריפים גדולים שאחד מהם היה חדר האוכל והשני מועדון וחדר תרבות, היה על הגבעה. המגורים עצמם היו באהלים. התאורה סופקה על ידי גנרטור.

מקור המים היה מעין קטן בשם "עין וויבה" היא לימים, "עין יהב" במשך היום היו המים נאגרים בברכה קטנה בה אפשר היה לשכשך כדי להפיג את החום הנורא. עם לילה היו המים זורמים להשקיה של גידולי החקלאות. היבול שימש לתצרוכת עצמית כן סיפקנו מוצרים טריים ליחידות הצבא שהיו בעיקר בחצבה היא "עין חוסוב".

אחד הפרוייקטים אותם ביצענו היה לחפור אפיק ניקוז למעין מרוחק יותר ששמו היה "עין רחל" הכבול שהוצאנו בחפירה שימש כדשן אורגני לטיוב אדמת המישור שהיתה עניה בחומר אורגני.

הגדנע לא וויתר לנו על האימונים הצבאיים ולא על המסגרת המחייבת ונדרשנו לעבור את האימונים בשעות הערב והלילה, כולל שמירה בלילות על הנקודה (המחנה). מפקד במחלקה שלנו היה עמירם אברוצקי לימים מקים חוות הבקר בנאות הכיכר.כיום ומזה שנים רבות הוא בעלים של עדר צאן בישוב עין כמונים שבגליל ואחד מיצרני הגבינות הטובות ביותר בארץ. מפקד הכיתה שלנו היה ארנון שני לימים איש אקדמיה, למיטב ידיעתי בתחום הכימיה. אינני יודע מה איתו היום.

היו ברוכים
אהרון חבר

ד.נ. הדברים מסופרים בסיפרי "נעורים עד תום" שראה אור ב-2001 בהוצאת "חלונות" עמ' 122 עד 130 .

29/10/09