30 שנה למושב עידן בערבה

[אסתי סלע]

30 שנה למושב עידן -

מושב עידן ציין את יריית הפתיחה לחגיגות ה-30 לישוב אשר יסתיימו בסוכות 2010

ברכות מכולנו.

ציטוט מהניוזלטר שנשלח ע"י ראש המועצה עזרא רבינס ב- 29.10.09

נשמח לקבל תמונות מאירוע הפתיחה.

[אסתי סלע]

לילד הראשון בעידן – טל גולן

לילד הראשון בעידן, שזכה להיות במושבוץ, וזה הרי לא קונץ! כי להיות זאטוט "בטרום עידן" עבור רובנו זו היסטוריה שקיימת רק בתיאוריה. ועבורך, ילדון קטן, לכבוש את השממה הייתה זו מציאות שלא באה בקלות. את המושבוץ במהרה עזבת ולמושב עידן בשמחה הגעת. והנך פוסע כבר בשבילים אל גן עידן. אין כאן עץ, אין כאן ציץ פורח, כמו לצעוד על הירח. חברים באים הולכים, יחפים כאן משחקים, פה ושם שותלים עצים – הופ! הוקם גן משחקים.

איך תאמר "רוצה לשתות"? והרי כאן שתי שפות, העברית והאנגלית זו לצד זו חיות בברית. לא תמיד רווית נחת כשנכנסת למקלחת, הסבון על העיניים... נעלמו טיפות המים. לא שכחת בוודאי את התור אל הלחם השחור. וחגגת כמו כל תושב את בניית הבריכה באמצע המושב. לא הלכת לאיבוד, כאן הכול מדוד. באמצע – שתי בריכות, אשקוביות, מרפאה, צרכנייה, גנים ומגרש משחקים, שני עצים משרדים ומועדון החברים. מסביב-סביב בתים, לאותו מקום תמיד חוזרים. ודבר חשוב ידעת שהאדמה לא נחה – תמיד זזה – זו לא הייתה תגלית ארכיאולוגית, אלא סתם תופעה גיאולוגית.

ההורים עסוקים ללא לאות, כמובן בחקלאות, שולחים אותך "למרחקים" ללמוד בבית ספר "שיטים". חשבון למדת כבר מזמן כשראית את המאזן - זהו מאזן הנקלטים – איך זה תמיד נשארים בסוף שלושים? אך אל תדאג, הנה גדלת לתפארת, והפכת לגבר דובר שפת עבר. ומסביבך גינות בתים ועצים לרוב. והאמן לי, גם הפעם לא תלך לאיבוד, כי הרי כאן הכול מדוד. באמצע ומסביב סביב בתים, לאותו מקום תמיד חוזרים.

כתבה: יהודית פיין, חברת מושב עידן
מתוך החוברת 39 שנים להתיישבות בערבה/1998

[אסתי סלע]

לתלמידי עידן, סטודנטים וכאלה שכבר שכחו - מצורף קובץ היכרות עם ישובכם.[/b][/color]

עידן - באתר הערבה

http://www.arava.co.il/moatza/idan/idan.htm

[אסתי סלע]

ביתי עידן

אני את ביתי בניתי כאן
בישוב הקטן בערבה – עידן.
במבט לאחור על השנים שעברו אני חושבת
שאת המקום הזה אני ממש אוהבת.

נכון, הישוב אינו מתפתח בקצב –
יש העוזבים וזה משרה קצת עצב,
והבתים, שנבנו על תצורת הלשון,
זזים בלילה, כשהולכים לישון.
אולי הייתה תחושה שהמקום הזה ארעי
אבל, תאמינו לי, זה משתנה, וזה ודאי!

כי היום כבר התחילו לבנות בה בתים
והשנה – חמש משפחות אנו קולטים.
ויש פה מרחב, שקט ונוף נפלא מול הרי אדום
שכיף לפעמים סתם להתבונן ולחלום
והכי חשוב – יש פה א נ ש י ם
אתם חוויתי קטעים מרגשים,
כי פה מתגבשים בצער ובשמחה
ואז מרגישים שכולנו – משפחה.
וכשחגגתי פה פעמיים בריתות לבניי
חמימות ואושר הציפו את חיי
כי פה יודעים להתגייס, לתמוך, לפרגן ולעזור בגדול
וזה לפעמים שווה יותר מהכול!
כי בעידן יש פתיחות חברתית, השלמה וקבלת האחר
בלי לנסות לשנות, או לדרוש לוותר,
זה לא סתם שאצלנו הצליח פרויקט העולים
שהיום הם פשוט חקלאים מעולים.

נכון, באסיפה יש מחלוקות, ולפעמים חושבים אחרת,
אך כשיושבים בצוותא על הדשא, האווירה נהדרת.
ובחגים ובמסיבות, כשהרוח ממש טובה
זה ממש כיף, תשאלו את אנשי חצבה.

אז תסתכלו במה שיש בו ולא רק בקנקן.
אגב, מתי לאחרונה ביקרתם בעידן?

כתבה חני ארנון (1998)
חברת מושב עידן משנת 1986

[אסתי סלע]

תמונת סופשבוע של עידן

מידי סופשבוע תעלה לאתר תמונה מחיי הישוב עידן בהווה ובעבר

אתם מוזמנים לשלוח תמונות שלידן סיפור נלווה.

הראשונה מחיי התרבות.
פורים 2009 - "וישחקו ההורים לפניהם בתחפושות"
צילום: הלית שני

משמאל לימין:
אפרת רם - אחשווראש
יוחאי לזראה- המן
ניר תמיר- מרדכי היהודי
ענת פרידמן- אסתר

[אסתי סלע]

תמונות סופשבוע מס' 2

התחנה שלא קמה ליד עידן
לדור שלא ידע על תחנת קול אמריקה בערבה מצורפת כתבה.
http://www.snunit.k12.il/heb_journals/mada/341028.html

[אסתי סלע]

זוהו בהפגנה התלמידים הבאים:

עמית פטל, עמר עתידיה, רומי עמירן, טל איזיקסון, גלי מויאל, עפר אליקים, כפיר מונסנגרו, צחי כפרי, גל כפרי, איתי קורין,
יהלי גדיש, סער עזריאלי, נטע סיבוני, ענת פוליבודה, מי עוד?

תודה למגיבים.

[אסתי סלע]

תמונה אופטימית לסופשבוע


ילדי משפחת אדר על הטרקטור המשפחתי.

יואב - בכתה ד' / עידו - כמעט בן שנתיים / יעל - בכתה ב' ומיקה גם.

ההורים מעין ויזהר אדר הגיעו למושב עידן בשנת 1999
השנה בה הוקם מועדון הנוער המקומי

[אסתי סלע]

ברוס, סלווין, מייקל, סוזן ובן –
גרו כאן פעם.
פיי, מישל, נלי ואודרי
נתנו לגן פשוש את שמו וכך גם לגן צבר.
מאוריסיו היה שכן של אנדי
ושניהם גרו די רחוק מוונדי.

הם, הם עזבו את המשפחות שלהם אי שם בניכר
ובאו להקים את עידן – היישוב החדש במדבר.
בקיץ 1980 – תחת שמש קופחת,
קומץ אנשים ואריק שרון.
עלו לקרקע עם חלום, התרגשות והמון המון רצון.
הם גידלו מלפפון ועגבנייה והרגישו מפריחי שממה
בתקופה שעוד לא חשבו בכלל על גידול בחממה.
בכוחות עצמם, עשו הכל בשדה –
כי לא היו אז תאילנדים עובדים
ובעיקר, בעיקר הם נהנו לגדל פה ת'ילדים.

בשיא העונה בתשע בערב האור בבתים כבר כבה
הן יש להשכים עם שחר – ולצאת לשדה – זאת חובה!

בסוף העונה – עם בוא הקיץ, הם ארזו מטלטליהם
ונסעו לבקר בניכר את משפחותיהם.

הם חיו בהתחלה בלי צרכנייה, בריכה ובלי עץ אחד ירוק
והם לא שיערו כמה מושב עידן עוד יגיע רחוק.
ולא, אין הכוונה לאדמה שזזה כשכולם כבר הלכו לישון
כי המושב שלנו, עידן, פשוט בנוי על תצורת הלשון.
כן, אלה היו ימים ומאז עברו שנים
ואנחנו עסוקים עתה בקליטת הבנים.
בחקלאות, בהישרדות במציאת פרנסה
כשציונות ברקע נשמעת כמעט כמו מילה גסה.

על אף, ולמרות הכל הקמנו פה גן פורח
והלוואי שנמשיך רק לבנות ולהתפתח.
שישמעו פה תמיד קולות ילדים ונוער, שיהיו חיי קהילה
וכיוון נכון של צמיחה וגדילה.
ששבילי המושב יתמלאו בסבתות ועגלות
ותמיד תמיד התרגשות של התחלות,
שמחה, חברות ואפילו אחווה
שלגור בעידן – תהיה פשוט גאווה!

כתבה חני ארנון/2009

מתוך עיתון ערבות 38 - עיתון המועצה האזורית הערבה התיכונה
גליון חגיגי לרגל יובל להתיישבות בערבה
בעריכת אוסי ניר

[שרון]

מזל טוב
מהאחות הראשונה במושב שלווותה את כל האמהות בדרכן לחדר לידה וטיפלה בכל החולים