משהו מהלב

חדשות והודעות מעניינות בנושאי מחשבים וכל מיני דברים שמצאנו באינטרנט.. לא חייבים להרשם בכדי לכתוב הודעה.

מנהל: גילה טל

משהו מהלב

הודעהעל ידי אהבה » יום רביעי 16 אפריל, 2008 14:59

יום אחד ביקשה מורה מהתלמידים שלה
שירשמו את רשימת שמותיהם של
התלמידים האחרים בכיתה על גבי
שני גיליונות נייר , בהשאירם רווח
ליד כל שם. אז היא ביקשה מהם
לחשוב על הדבר הנחמד ביותר
שביכולתם להגיד על כל אחד ואחד
מחבריהם לכיתה ולרשום אותו. במשך
כל הזמן שנותר מהשיעור גמרו התלמידים
את המטלה שלהם, ובעוזבם את הכיתה,
מסר כל אחד מהם למורה את הדפים .
באותה השבת, ישבה המורה ורשמה את
שמו של כל תלמיד על דף, וכתבה את כל
מה שהתלמידים האחרים אמרו עליו.

ביום שני נתנה המורה לכל תלמיד את
הרשימה שלו/שלה.. לא לקח זמן רב,
וכל הכיתה חייכה. "באמת?"
היא שמעה את הלחישה. "מעולם
לא ידעתי שהייתי בעל/ת משמעות
למישהו!" ו- "לא ידעתי שהאחרים
אוהבים אותי כל-כך". אלה היו מרבית
התגובות .

אף אחד מעולם לא הזכיר את הדפים
האלה בכיתה שוב. היא מעולם לא ידעה
אם הם דיברו עליהם ביניהם בהפסקות
או עם הוריהם, אך זה לא היה חשוב .
התרגיל השיג את מטרתו.
התלמידים הרגישו טוב בקשר לעצמם
וביחס אל האחרים.

עברו שנים, התלמידים בגרו והמשיכו
הלאה עם חייהם. מספר שנים לאחר
מכן, אחד מהתלמידים נהרג במלחמה
והמורה הוזמנה להשתתף בלווייתו.

זאת היתה הלוויה הראשונה שנקראה
להשתתף של אחד מתלמידיה לשעבר.
רבים השתתפו בלוויה חבריו. אחד אחרי
השני, חלקו לו כבוד אחרון. גם המורה
חלפה הייתה ביניהם.

אחד מהחיילים שתפקידו היה לשאת
את הארון, ניגש אליה. "האם את
היית המורה שלו למתמטיקה?" שאל .
היא הנהנה : "כן ".
"הוא דיבר עליך רבות", אמר לה החייל .
המורה היתה נבוכה.

לאחר הלוויה, הלכו מרבית חבריו
לביתו לנחם את הוריו. גם המורה הלכה
לביתו - לומר כמה מילות תנחומים להורים
הכואבים.
הוריו של המנוח המתינו לה. "ברצוננו
להראות לך דבר מה", אמר אביו והוציאו
מכיסו את הארנק. "הם מצאו את זה עליו
כאשר הוא נהרג. חשבנו שאולי תזהי את זה ."
בפותחו את הארנק, הוציא בזהירות שתי
פיסות נייר מהוהות שנראה שקיפלו אותן
חזור וקפל מספר רב של פעמים. המורה
ידעה אפילו מבלי להסתכל שפיסות הנייר
הללו היו אלה שעליהם היא רשמה את
הרשימה של הדברים הטובים שכל אחד
מחבריו כתב עליו .
"אנחנו רוצים להודות לך כל-כך על
שעשית את זה," אמרה אמו של המנוח.
"כפי שאת יכולה לראות, הוא שמר על זה
מכל משמר ."

חבריו לכיתה לשעבר החלו להיאסף מסביב.

אחד חייך די במבוכה ואמר, "אני עדיין
ש ומר את הרשימה שלי במגירה העליונה
בשולחן שלי בבית".
אשתו של אחר אמרה, "בעלי ביקש ממני
שאשים את שלו באלבום החתונה שלנו."
" גם לי יש את הרשימה שלי," אמרה
אחרת." היא בתוך היומן שלי."
חברה אחרת לכיתה, הושיטה את ידה
לתיק שלה, הוציאה את הארנק והראתה
לכולם את הרשימה שלה לכל הקבוצה.
"אני נושאת את זה תמיד איתי," וללא
הנד עפעף הוסיפה ואמרה: "אני חושבת
שכולנו שמרנו את הרשימות שלנו ."

ברגע זה התיישבה המורה והחלה לבכות.
היא בכתה על המנוח ועל כל חבריו שלא
יוכלו לראותו עוד לעולם .
צפיפות האוכלוסייה בחברה שלנו היא כה
גדולה שאנחנו נוטים לשכוח שהחיים יגמרו
יום אחד, ואנחנו לא יודעים מתי היום הזה
יגיע.

אז בבקשה, הגידו לאנשים שאתם אוהבים
ואיכפת לכם מהם, שהם מיוחדים וחשובים.
אימרו להם , לפני שיהיה זה מאוחר מידי .

זיכרו, אתם פורמים את מה שאתם תופרים,
מה שאתם שמים בחייהם של האחרים יחזור
פעם לחייכם שלכם .

מי ייתן וימיכם יהיו מבורכים ומיוחדים כפי
שהנכם.

ולסיום: זכה המנוח ששמע את שיבחו בעודו
בחיים! הלא תמיד נשמעים השבחים מאוחר
מדי - כשהוא כבר לא שומע...














--------------------------------------------------------------------------------


.
אהבה
 

לאהבה !!!

הודעהעל ידי תושבת ערבה » יום רביעי 16 אפריל, 2008 15:18

אהבתי לקרוא את מה שכתבת, ולמען האמת התרגשתי מאד,

מי ייתן ושכולם יאוהבו האחד את השני ושייאמרו דברי שבח והלל

בפני כל אחד/ת כל עוד אנו חיים ונושמים !

מאחלת: לכל תושבי הערבה "חג אביב שמח וכשר" עם המון א ה ב ה[color=red]
[/color]
תושבת ערבה
משתמש מתקדם
 
הודעות: 20
הצטרף: יום שישי 17 אוגוסט, 2007 15:10

קלישאאאה

הודעהעל ידי קליאו » יום רביעי 16 אפריל, 2008 17:49

סיפור קלישאתי משהו שלקוח מדברי הימים...(רמז: אפילו קצת מיושן...)
בקייצור, צריך לפרגן לכל מי שראוי ולברך את העושים ולהוסיף על הקיים!
בברכת חג שמח!
קליאו
 

רק אהבה תביא אהבה

הודעהעל ידי אהבה » יום חמישי 17 אפריל, 2008 10:21

דבר ישן הוא לפעמים משובח כמו יין
כנראה שלא הבנת את הפואנטה וחבל
חג שמח לכל עם ישראל ולכל תושבי הערבה
ורק אהבה תביא אהבה
אהבה
 

אהבה

הודעהעל ידי נתי בר-שלום » יום חמישי 17 אפריל, 2008 17:00

תראו כמה מהר וקל אפשר לקלקל משהו כל-כך יפה.

אני למשל, לא קראתי את הסיפור המקסים הזה מימי, ותודה למי שכתב את זה.

אני בטוחה שבאותה כיתה היו גם כאלה, שתלמידים חשבו שהם לא ראויים.

אך כשאנו מחפשים את הטוב, תמיד נמצא אותו, אפילו אצל השכן המעצבן.

ודווקא הוא יכול להשתנות בעקבות מילה טובה, שנאמר לו בחיוך.

דבר אחד ידוע וברור כשאנו מנקים את "הלא ראוי" בתוכינו,

אנחנו נוכחים לדעת שכולם ראויים למילה טובה.

מילים טובת ומחשבות טובות לאחר, מרפאים את כולנו.

"ואהבת את רעך כמוך", זה שם המשחק.

באהבה נתי
נתי בר-שלום
 

תודה

הודעהעל ידי אהבה » יום שבת 19 אפריל, 2008 11:33

תודה רבה לך נתי על הפירגון
יש אנשים שמעריכים דברים טובים
חג שמח לכולם
אהבה
 


חזור אל מחשבים ואינטרנט

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

cron