על ידי נתי בר-שלום » יום חמישי 28 אוגוסט, 2008 9:51
לפני אחד עשרה שנים כשהגענו לספיר, הבאנו איתנו חתול אחד מתל-אביב, ולא היה לנו שום עניין לדאוג לחתולים. בשבוע הראשון שהגענו ראינו ילדים מבוהלים רצים לכל עבר וכשהתקרבתי לראות את הסיבה, נחרדתי בעצמי. כן, הייתה שיטה, פעמים בשנה להרעיל את החתולים בערבה! ואני יצאתי למלחמה נגד המועצה, כי זה בניגוד לחוק. לאט לאט הבינו שהשיטה הזאת שייכת לימי-הביניים. בתקופה הראשונה כשעברנו לספיר, הרבה משפחות התחלפו לעתים קרובות, ומה??? תנחשו??? השאירו את חתוליי הבית שאינם יודעים להסתדר בטבע, רעבים ומוזנחים. אי אפשר היה לעמוד מהצד ולא להשתמש בתכונה האנושית ביותר, שהרבה שכחו אותה - כן, לחמול.
ומאז ועד היום אני דואגת להם באהבה. פעם בשנה מגיעים לכן זוג וטרנרים ומעקרים את החתולים, כך שמספרם נשאר יציב. והאוכל הוא המער שלנו. ולא נספור כמה פעמים ארגנו עיקורים לכל הערבה. כן, רבותיי אפשר להתבייש ביחס שלנו לטבע ולחיות, כן העולם שלנו נחרב!!! הדרך היחידה להציל את עצמנו ואת העולם זה לחזור לחמלה.
אגב, גידי מנקה כמעט כול יום את הצוואה של החתולים, וגם הכלבים שבאים ומלכלכים, מה לעשות אנחנו חיים עם הטבע ולא נגדו!
באהבה נתי