מקור השם: היישוב קבל את שמו מצילצול כינויו על ידי הבדויים: עין חצ'ב - מעיין פורה.
צורת ההתיישבות: מושב עובדים.
מיקום: מושב חצבה נמצא בערבה התיכונה 4 ק"מ ממזרח לכביש הערבה, 100 ק"מ דרומית מבאר שבע ו-150 ק"מ צפונית מאילת, ממערב לנו הרי הנגב וממזרח הרי אדום. חצבה הוא המושב השני שהוקם בערבה, מחמשת מושבי הערבה התיכונה. הוא אח צעיר לעין יהב ואח בוגר למושבים פארן, צופר ועידן, ולמרכז האזורי ספיר, ולישוב האחרון שהוקם - צוקים
הסטוריה - תחילת הדרך
מושב חצבה עלה לקרקע, סמוך מאוד לכביש הערבה, במקום בו נמצא היום בי"ס שדה חצבה, ביום חמישי טו' כסלו תשכ"ו 9.12.1965, כהיאחזות הנח"ל הל"ג. המייסדים היו חיילי גרעין "חצבה" של תנועת בני המושבים שנאספו ובאו ממושבים ומבתי ספר חקלאיים מכל רחבי הארץ.
בשלב ראשון הקימו הנחלאים משקי חקלאי זעיר ובו פרה אחת, לול קטן, חמור, סוס וברווזים אחדים, וכן גן ירק קטן בן חמישים דונם בו גידלו ירקות קיץ - מלפפונים, עגבניות וחצילים- בחודשי החורף. זאת בזכות האקלים החם השורר כאן.
שנה לאחר מכן הצטרפו אליהם בני ובנות גרעין "ערבה" ואחריהם, שנה אחרי שנה גרעין "אשלים" גרעין "אל מול אדום" ובשנת 1970 הצטרף הגרעין האחרון : "גרעין חורב".
בין שרות צבאי פעיל בסיירת הנח"ל, ששמרה בשנים 1966-1968 על כביש הערבה ובגדוד הנח"ל המוצנח, לחימה במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה ושרות בהיאחזויות נח"ל בגולן ובבקעה, פיתחו חברי המושב את משקם ובעיקר את גן הירק שהיה, עם הזמן בתמונה: האחזות נח"ל חצבה - 1966 לענף החקלאי העיקרי.
בח' בחשוון תשכ"ח 21.11.1967 אוזרחה היאחזות הנח"ל "חצבה", יצאו ממנה המפקדים, המדים והמשטר הצבאי וחצבה הפכה ל "מושבוץ" - מושב - קיבוץ. המשק החקלאי, אליו נוסף גם ענף הודים, עובד במשותף והחברים, שהיו אז כולם רווקים, ניהלו מטבח וחדר אוכל משותפים. לזכות כל חבר נרשמו ימי העבודה שעבד ולכל חבר נוהל חשבון הוצאות אישי כשעיני כולם נשואות אל היום בו יהפוך ה "מושבוץ" למושב עובדים אמיתי.
בכ"א באייר תש"ל 27.5.1970 הונחה אבן הפינה לישוב הקבע שלנו, כ 4- ק"מ מהמקום בו ישבה חצבה אז, וכק"מ אחד מגבול ירדן.
בעודנו מחכים, קצרי רוח, לסיום הבנייה ולמעבר ליישוב הקבע שלנו, התחתנו ראשוני הזוגות ונולדו ראשוני ילדינו.
בחודש ספטמבר 1971, בערב יום הכיפורים תשל"ב, חילקנו את גן הירק המשותף לחלקות משפחתיות, והפכנו למושב עובדים, וביום שלישי ב' בשבט תשל"ב 18.1.1972 ארזנו את מעט מיטלטלינו ובשיירת טרקטורים ארוכה, יצאנו ממקום הארעי, ליד כביש הערבה אל יישוב הקבע שלנו בו אנו נמצאים עד היו .
על עגלות הטרקטורים היינו אז 26 זוגות נשואים, 10 רווקים ו 12 – ילדים, שהגדולים ביניהם בני כשנתיים.
הגבעה הייתה חשופה וצהובה ועליה נטועים 36 בתים כקוביות משחק בארגז חול. לא שיח, לא עץ לא מדרכה, רק כביש אספלט שחור וגדר תיל מוארת הקיפו את היישוב שזה אך נולד
מגילת היסוד של חצבה:
"היום, כ"א באייר תש"ל 27.5.1970 אנו מניחים אבן פינה לישוב הקבע של מושב חצבה.
מולדתנו הקטנה הגדולה, עשירת מסורת מפעלי גאולה, התיישבות ובניה.
בחרנו להמשיך בדרך זו ובאנו אליך ערבה, אליך ארץ לא נושבת, ארץ קוראת לבניה לחיבוק.
אבן פינה זו, שאנו טומנים היום, היא קצה והתחלה כאחד של התגשמות,
שאיפות בדרך הארוכה יחד מימי ההאחזות, דרך ביסוס עד היום.
תהא אבן זו, יסוד איתן לבתים שמחים, שדות מוריקים ותרומה לביטחון גבולנו."
על הישוב
המושב ממוקם בלבו של השבר הסורי אפריקני- באקלים מדברי בו מגיע החום בקיץ ל 40-50 מעלות בצל, בימי החורף הנעימים ל 18-20
מעלות ובלילות החורף יורדות הטמפרטורות
מתחת ל 0, כמות המשקעים כ 15 - מ"מ גשם
בכ 15 - ימים בשנה.
חצבה הוא אחד המושבים הבודדים בארץ בו עדיין רוב התושבים מתפרנסים מחקלאות. גני הירק שלנו משתרעים על כ- 6000 דונמים שהענפים העיקריים הם ירקות, פרחים, תמרים, גפנים, מנגו, תבלינים, גידולים אורגניים ודגי נוי, המיועדים לשוק המקומי ובעיקר לייצוא לאירופה. ענפי החקלאות נהנים מיתרונות האקלימיים שלנו, חורף חמים יחסית לרוב הארץ ואירופה.
חצבה - מרכז הישוב. צילום: אתי קוניוק
בשנים הראשונות נעשתה העבודה החקלאית, בהתאם לעקרונות המושב שהשתנו מאז, אחד העקרונות היה עבודה עצמית, כשכל בני המשפחה נותנים כתף בעבודת השדה הקשה בחום הגדול. לאחר מלחמת יום הכיפורים החלו להגיע לאזור מתנדבים, בעיקר מארצות אירופה, אוסטרליה ודרום אפריקה אשר הצטרפו למשפחות והקלו מעט את העומס הרב. עם השנים התמסד הנושא והיום אנו נעזרים בעובדים זרים, בעיקר מתאילנד, המובאים ארצה בצורה חוקית ומסודרת.
עד חודש יוני 1990 היינו מושב עובדים לכל דבר: התוצרת החקלאית הייתה משווקת באופן משותף, כל חבר קיבל מהמושב, שתפקד כמעין בנק, את האשראי למחייתו. ביוני 1990, עם השינויים שחלו בהרבה מושבים אחרים, פורקה המסגרת הכלכלית המשותפת של המושב. מאז כל חקלאי דואג לעצמו לאשראי ומשווק בעצמו את תוצרתו.
מושב חצבה הוביל בשנים האחרונות את תנופת הפיתוח התיירותי בערבה התיכונה, ע"י יזמיות פרטניות של חברים, בעלי משקים חקלאיים, שהשכילו ליצור ייחודיות ורמת אירוח אשר מושכים מטיילים ונופשים המגיעים במיוחד ל"לב הערבה" כאזור יעד תיירותי בזכות עצמו. במושב חצבה קיימת תשתית תיירותית הכוללת כ-90 יחידות אירוח, 2 אתרים של תיירות חוץ מושבית, מספר מטפלים הוליסטיים, מדריכי סיורים וטיולים, מסחר תיירותי של מוצרי מקום והסעדה, המושכים אלפי נופשים בשנה.
חריש עם סוסה, חצבה 1966
מוסדות הישוב
את המושב מנהלת מועצה בת שבעה חברים וחברות הנבחרת אחת לשנתיים. מועצה זו ממנה מזכיר בשכר, וועדות שונות, שחבריהן פועלים בהתנדבות בתחומים כמו תרבות, חינוך, בריאות, משק, וכד'.
במושב צרכניה, מוסך, מסגריה, מחסן לציוד חקלאי בבעלות פרטית, פעוטונים וגני ילדים, ספריה ציבורית, בריכת שחיה, חדר כושר, מגרשי ספורט, ומרפאת קופת חולים כללית. במושב קיימת פעילות נוער במסגרת תנועת בני המושבים בליווי ועדת הנוער של המושב, מדריך בוגר ומתנדבים בשנת השירות גרעין עודד.
באקלים מדברי בו מגיע החום בקיץ ל 40-50 מעלות בצל, בימי החורף הנעימים ל 18-20 
