|
ספורם של זנבני הערבה
יצחק בן מוחה - זואולוג ופילוסוף החוקר את התפתחותה האבולוציונית של ההתנהגות המוסרית והשלכתה על הפילוסופיה של המוסר התמונות בכתבה מוגנות בזכויות יוצרים ואין לעשות בהן שימוש מבלי אישור בכתב מיצחק בן מוחה
בתמונה: חברי קבוצת "פולשים" החיה בשמורת גידרון מצטופפים במהלך ריקוד הבוקר המפורסם של הזנבנים. מדוע נקרא הזנבן הערבי "זנבן ערבי"? התשובה דיי פשוטה ואותה אתם יכולים לראות בתמונה:
ולמה "ערבי"? זה כבר הרבה יותר פשוט! פשוט כיוון שהזנבנים חיים בעיקר בחצי האי ערב ועם חריגה קטנה לחצי האי סיני...
חלק חשוב ממחקר הזנבנים מבוסס על יכולתם של החוקרים להכיר ולזהות כל פרט בשמו האישי. לצורך כך, על צוות המחקר לעקוב אחר כל קינוני קבוצות המחקר ולטבע כל גוזל וגוזל ברצף ייחודי של ארבע טבעות צבעוניות המרכיבות את שמו.
בתמונה ניתן לראות איך נראה קן זנבנים מבפנים ובו שלוש ביצים בצבע טורקיז. כזכור, לזנבן נוצות בצבע חום המתמזגות ברקע אדמת המדבר החומה. כשהנקבה דוגרת על הביצים בקן, גופה החום מתמזג עם זרדי הקן ומסווה את הקן. אולם כאשר הנקבה עוזבת את הקן הביצים הכחולות בוהקות באופן מסוכן כלפי טורפים. מה ההגיון בביצים כה בולטות? פרופסור אמוץ זהבי מסביר הגיון זה כמנגנון "סחיטה" הדוחף את האם לשבת ולהסתיר את הביצים ככל האפשר פן יחשפו לטורפים.
הזנבנים חיים בקבוצה חברתית לאורך השנה כולה. במסגרת קבוצה זו מתקיימת שותפות בין הפרטים השונים. לעיתים קרובות פרטים אלו אפילו אינם קרובי משפחה. מה שעוד מיוחד בקבוצת הזנבנים הוא שבכל קבוצה רק הזוג הבכיר ביותר רשאי להזדווג ולהתרבות. אולם חברי הקבוצה כולה משתתפים בעול גידול הצאצאים. לדוגמא, שומרים, מנקים ואף מאכילים האחד את השני.
בתמונה אתם יכולים לראות את הזנבן בשם "אפחט" מאכיל את אחותו הקטנה "טשפא". (השמות - על פי צבעי הטבעות שעל רגלי הזנבנים)
עדכון: 2/7/2013 |
|