הפועל ערבה ויוסי לין - עולם של כדורסל

[דן סיוון]

לכל אחד...

לפני שבאתי לכתוב פה, קראתי את המכתב של גדעון.
אני וגדעון חברי ילדות, והתחלנו לשחק כדורסל באותו זמן, באותה קבוצה, אצל אותו מאמן-יוסי לין. אך עם זאת שנינו מצאנו את משני צידי המגרש.
כמו שנכתב גדעון משחק היום בגרמניה, ואני מעריך אותו על כך מקרב לב. אני מצאתי את עצמי על הקווים, בתור מאמן והיום אני מאמן ב-2 מחלקות נוער, אחת במועצה האיזורית מטה יהודה, והשניה במחלקת הנוער הגדולה ביותר בארץ-הפועל ירושלים.
כשהגעתי לירושלים, כל מה שידעתי על כדורסל הוא רק מה שיוסי לימד אותי, ומה שלמדתי בקורס מדריכים בוינגייט. חששתי שיהיה לי קשה מאוד, שאני אצטרך לשנות את תפיסת העולם שלי לגבי הכדורסל, אולי אפילו אצטרך לשכוח את כל מה שלמדתי וידעתי.
אולם עם כל החששות, כאשר התחלתי לעבוד, לדבר עם אנשים, וללכת להשתלמויות הרבות, הבנתי שבדיוק ההיפך הוא הנכון, הפועל ירושלים מתבססת ומחנכת את השחקנים שלה בדיוק על אותם ערכים שעליהם גדלתי והתחנכתי אצל יוסי-מקצועיות, אהבת המשחק, והכי חשוב...כשאתה מאמן אתה עובד בשביל הילדים לא בשביל עצמך.
דבר זה רק הגביר את ההערכה העצומה שלי ליוסי, ולכדורסל בערבה בכלל.

יש לנו פה פוטנציאל אדיר! מה שבמקום כמו מטה יהודה, מועצה הגדולה פי 3 או 4 מהערבה, לא הצליחו לעשות יוסי הצליח. יוסי הצליח לקחת אליפויות, ולגרום לכל קבוצה שמגיעה לשחק היום בערבה בגילאים הצעירים, לחשוש מהפסד. אפילו אם מדובר בהפועל ת"א, או הפועל חולון. ועל כך אני מוריד את הכובע בפני יוסי.

אני חושב שזה מה שעושה את יוסי לאיש גדול בכדורסל, וזה מה שעזר לו והעניק לו את היכולת לגעת בכל כך הרבה ילדים בערבה. הוא לא עובד בשביל עצמו, הוא עובד בשבילינו-הילדים, התושבים וההורים.
אני ראיתי את זה מקרוב, בתור שחקן, ועל אחת כמה וכמה בתור מאמן שעבד עם יוסי כתף אל כתף במשך 3 שנים, ועכשיו כשאני עובד במקום גדול כמו ירושלים ורואה מאמנים רבים מקרוב...אני רק מבין את זה עוד יותר.

יוסי בערבה כבר 20 שנה. הכדורסל הוא מפעל חייו שאני ורבים אחרים כמו גדעון, שותפים לו.
אף על פי שכל אחד מאיתנו נמצא במקום אחר, פיזית ומקצועית, הכדורסל עדיים זורם אצלנו בדם, גם אם חלקנו כבר רישמית לא שייכים לעולם הזה.
שחקנים שגדלו בכדורסל של יוסי למדו מהי תחרותיות, איך להיות ספורטאי לא רק בפן הפיזי אלא גם בפן הנפשי (יוסי תמיד אמר לי שספורטאי זה אופי, והוא צודק), איך לנצח ואיך להפסיד. דברים שלעיתים קרובות הורים לוקים בחסר בלימודם.

כמו שגדעון אמר, ואני מצטרף ומוסיף...
יוסי הוא נכס לערבה כולה. אף אחד לא יעשה את העבודה הזאת כמוהו. אף אחד לא ישקיע מזמנו הפנוי.
רק מי שאוהב את הכדורסל ואת הספורט, ורק מי שאוהב את הערבה, ואת הילדים שגדלים בה, יכול לעשות את העבודה הזאת.
אני אומר, למה להתחיל לחפש מישהו חדש, כשכבר יש לנו אחד כזה?

בפן האישי ליוסי...
אתה חלק עצום ממה שאני היום, אתה עזרת לי להגיע למה שאני היום.
אני חייב לך המון ואמרתי לך את זה כבר.

[/u]

[ערן]

כל הכבוד לדן, באמת מרגש לקרוא את הדברים.
הוא צודק וחייבים להשאיר את יוסי במתנ"ס אחרת זאת תהיה קטסרופה....