על ידי בבקשה תיקראו! » יום רביעי 16 מאי, 2007 9:00
איך אנחנו מובלים ע"י העומדים בראשנו למקומות אפלים, איך אנחנו לא מנידים עפעף כשסביבנו במוסדות ובמושבים "מעיפים" (ממש כך) בברוטליות, ללא כל אפשרות להזדמנות, לתיקון, לדרך אחרת, אנשים שלא מילאו את תפקידם לשביעות רצון כל- כולנו תושבי הערבה, אחרי יומיים וחצי בתפקיד (ואיך בכלל אפשר לרצות אותנו??).
איך זה קרה שהפסקנו לראות את האדם שמאחורי התפקיד? איך זה קרה שאנחנו לא מסוגלים לדבר, לתמוך, לכוון אדם למקומות שיותר נכונים לנו ופוטרים אותו באמירה "נו טוב, איך תבין? אתה לא גדלת כאן..." ?, האם הצענו לאנשים האלה קרקע שאפשר לדרוך עליה או בוץ טובעני מלכתחילה שאין שום סיכוי להינצל ממנו?
למה כ"כ מהר אנחנו שופטים וצולבים אנשים שבכל מקום אחר הוכיחו את עצמם? עשו דברים יפים וחשובים?
אולי הגיע הרגע להבין שאף אחד לא מצליח כאן בגללנו, בגלל שכל אחד מאתנו עסוק כ"כ בעצמו, בענייניו הפרטיים ומעדיף לא להיות באמת מעורב אלא להביא מישהו חדש שאולי יצליח יותר, שהוא כבר ייקח אחריות במקומנו...ומי שמעורב ומתנדב לעשייה נופל ברשת...נכנע ללחץ הכ"כ עצום של העומדים בראשנו שכל מעיניהם הם עצמם ולא אנחנו, שלא לומר ילדנו, שכל מעיניהם חומר ולא נשמה, שלא לומר חינוך לערכיות, לאהבת האדם, לסבלנות...
תראו מאילו אנשים אנחנו נפטרים! אנשים טובים, ישרים, לא פשוט למצוא היום כאלה.
מה נדרש מאיתנו? רק להיות סבלניים ולא להחליט אחרי כשנה אם הם ראויים או לא.
איפה באמת נמצא מה שגורם לכולנו להיות לא מרוצים?? אולי שם כדאי באמת, אחרי שנתנו סיכוי לא שנה ולא שנתיים אלא 6!, להחליף!!!