על ידי tt » יום שישי 22 יוני, 2007 19:35
לדעתי הפתרון בנושא הסמים מורכב משתי ההצעות שהוצעו.בבית- לחנך, לחנך, לחנך.
1.לא צפות שמישהו יעשה בשבילכם את העבודה הקשה והמטרידה זו. גם לא לתת לילדים שלכם הרגשה שאתם חברים שלהם, בבית הם לא רוצים חברים, הם רוצים הורים עם סמכות ועם מעמד, עם מילה שהיא מילה. שכל אחד יחליט עם עצמו מהי נקודת ההשקפה האמיתית שלו, ומשם יפעל. אם אתם חושבים שבירה בכתה ח' כשעושים מנגל משפחתי זה בסדר, אם אתם חושבים שכוסית יין בכתה ט' ביום שישי זה בסדר, אם אתם חושבים שבפורים מותר, או בסיום שנת הלימודים מותר,או שביום שישי בערב עם החבר'ה שישתו קצת- אבל רק קצת!- אתם אומרים, וגם קונים להם "קצת" לשיפור מצב הרוח ושלא יתבדלו מהחבר'ה שלהם, אם אתם חושבים שצינגלה קטן זה לא מזיק ( אולי אפילו מעשנים משהו נחמד בעצמכם, בגלוי או "בהחבא" - שום דבר לא נעלם מעיני הילדים החכמים)- איזה מסר אתם מעבירים? סיגריות לפני מבחו מלחיץ זה בסדר?
כי מה שקורה זה שכל אחד יודע שסמים קשים מביאים אסון על האדם ועל משפחתו. אבל כולנו מרשים לעצמנו ולילדנו ויתורים כאלה ואחרים שאנחנו לא חושבים שהם קשורים לזה.
משפט אחד מפסיכולוגיה עממית:
ברגע שאתם נותנים לגיטימציה ל"משהו קטן", הוא כבר לא אטרקטיבי. השארתם את הילדים שלכם, שרוצים למרוד, לזעזע ולהרשים את עצמם ואת החברים שלהם, עם האופציה היותר חמורה, כי האופציה ה"קלה" מותרת ולכן איבדה את האטרקטיביות שלה..
2. בבית הספר- ענישה חמורה, הבאת משטרה- בדיוק כפי שהחוק מחייב. שתייה, סיגריות, סמים- יענו בתגובה חמורה, ללא קריצות עין וללא סגירת העניין באופן פנימי כי אמא שלו חברה שלי. אין פה אפשרות בחירה- זה החוק וכאן המקום להקפיד עליו. אחרי שניים שלושה מקרים לדוגמא של ענישה חמורה עם כל הכלול בה, הילדים יבינו שלא שווה להם בבית הספר. נשאר הבית. חזרה לסעיף מס' 1.