על ידי רובי » יום שישי 11 יולי, 2008 19:05
ברשותכם נעזוב רגע את הדיור המוגן ( לצורך העניין אני אשמח דווקא אם יוקם במושב שלי ולא בספיר אבל זה לא הדיון!)
ונחזור למרפאה האזורית:
נושא אחד שלא עלה פה כלל הוא נושא העובדים הזרים המהווים את רוב מבוטחי קופת חולים באיזור! לכל משפחה בממוצע יש כחמישה עובדים, להרבה יש יותר מזה, וכולם מרוכזים במושבים ולא בספיר.
במידה ותהיה מרפאה אזורית, רוב החקלאים יקחו בשמחה את עובדיהם למרפאה. לתושבי עידן ופארן זה נסיעה של חצי שעה, המתנה של ???. ועוד חצי שעה נסיעה- בילוי של אחר צהריים או בוקר שלם.
הביעה היא שעובדים זרים, בתור בני אדם שעובדים בחוץ בעבודות פיזיות, נוטים לחלות ולהרגיש לא טוב לאו דווקא ביום מסויים בשבוע אלא כל אחד בזמנו. ביום ראשון יצטרך חקלאי לקחת את העובד לספיר בגלל פריחה, ביום שני לקחת את העובדת בגלל כאבי בטן, ביום שלישי לקחת את המשתלם בגלל התייבשות, ביום רביעי לקחת את ה"בוס" בגלל נקע וביום חמישי עובד אחר בגלל סחרחורות וביום שישי את העובדת אחרת בגלל...ובשבוע אחר כך אותו דבר.. וגם בשבוע אחר כך...יהיו כאלה שימאס להם ויודיעו שהם נוסעים פעם בשבוע "במרוכז", יהיו כאלו שימאס להם ויודיעו שהם לא נוסעים יותר, שיתכבד התאילנדי וייקח אוטובוס ( יש פעם בשעה וחצי, לא נכנס לשום ישוב), ויש כאלה שיודיעו שנמאס להם בכלל ולא מעניין אותם מה, העיקר שהעובד יבוא מחר לעבודה.
הנקודה היא שעכשיו כל עובד יכול לגשת ברגל או על אופניים למרפאה, אחרי העבודה או במקומה, ולקבל טיפול, ובמרפאה האזורית יהיה תלוי בחסדי החקלאי שלו, שגם לו מותר לנסוע לחופש, לנסוע למילואים או להיות מאוד עסוק דווקא היום..
זו סוגייה אנשוית חשובה מאוד מאוד ואף אחד- גם לא מהחכמים שיזמו את הרעיון- לא התייחס אליה.